לתרומות לחץ כאן

מה זה "שמא יקדימנו אחר"?

שאלה:

מה זאת אומרת שמותר לאדם להשתדך בבין המצרים משום שמא יקדימנו אחר? אם זה אסור אז גם לאחר זה אסור ולר יוכלו להקדימו! ובכל מקרה אם היא רוצה בו אז מדוע שפתאום יגיע אחר?

תשובה:

היא יכולה למצוא גם מישהו אחר ולהתחרט… אבל יתר על כן יש לשאול, הרי הכל מלמעלה איך מישהו יכול לחטוף לנו… ואכן הגמרא במועד קטן יח ב ובזוהר משפטים קא אמרו "שמא יקדמנו אחר ברחמים", כלומר מישהו יכול להתפלל ולזכות בזיווגו, לכן אם הזדמן לו הזיווג – אינו מתעכב…

ונרחיב מעט, ונביא מספר מקורות יסודיים:

הגמ' במסכת מועד קטן [יח, ב] דנה בחשש של שמא יקדמנו אחר "ומי אמר שמואל שמא יקדמנו אחר והאמר רב יהודה אמר שמואל בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני אלא שמא יקדמנו אחר ברחמים"

ומובא שם גם מעשה נורא "כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי ואמר תזדמן לי פלניתא א"ל לא תיבעי רחמי הכי אי חזיא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה' בתר הכי שמעיה דקאמר או איהו לימות מקמה או איהי תמות מקמיה א"ל לאו אמינא לך לא תיבעי עלה דמילתא הכי אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש" וכלומר שאכן דרכי ההשגחה מכוונת את הזיווג של האדם, אמנם עדיין שייך לבקש רחמים ולזכות בזיווג נעלה יותר.

וכך גם מבו' בגמ' במסכת סוטה [ב, א] א"ר שמואל בר רב יצחק כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנא' (תהלים קכה, ג) כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף שנאמר (תהלים סח, ז) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות

ומקשה הגמ' שאם כך הרי שאין הזיווג נקבע מלמעלה לפני הלידה" "איני והא אמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני לא קשיא הא בזוג ראשון הא בזוג שני:"

נמצא כי אכן לדעת רב החילוק בין הזיווג הראשון שנקבע קודם יצירתו, אך בזיווג השני כבר נקבע על פי מעשיו.

וביאור נוסף בזה מצינו בזוהר [בראשית צא:], ועיין בדבריו היטב.

וְאִתְמַסְּרָן בִּידָא דְּהַהוּא מְמַנָּא שְׁלִיחָא דְּאִתְפַּקַּד עַל עִדּוּאֵיהוֹן דִּבְנֵי נָשָׁא. וְלַיְלָה שְׁמֵיהּ, וּבְשַׁעֲתָא דְּנָחֲתִין וְאִתְמַסְרָן בִּידוֹי מִתְפָּרְשִׁין, וּלְזִמְנִין דָּא אַקְדִּים מִן דָּא וְאָחִית לְהוּ בִּבְנֵי נָשָׁא. וְכַד (מחא) מָטָא עִידָן דְּזִוּוּגָא דִלְהוֹן. קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּיָדַע אִנּוּן רוּחִין וְנִשְׁמָתִין מְחַבַּר לוֹן כִּדְבְּקַדְמִיתָא וּמַכְרְזָא עֲלַיְיהוּ. וְכַד אִתְחַבְּרָן אִתְעֲבִידוּ חַד גּוּפָא חַד נִשְׁמָתָא יָמִינָא וּשְׂמָאלָא כְּדְקָא חָזֵי, וּבְגִין כָּךְ אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. וְאִי תֵימָא הָא תָּנִינָן לֵית זִוּוּגָא אֶלָּא לְפוּם עוֹבָדוֹי וְאָרְחוֹי דְּבַר נָשׁ. הָכִי הוּא וַדַּאי. דְּאִי זָכֵי וְעוֹבָדוֹי אִתְכַּשְׁרָן, זָכֵי לְהַהוּא דִּילֵיהּ לְאִתְחַבָּרָא בֵּיהּ כְּמָה דְּנָפִיק.

אָמַר רַבִי חִיָּיא מַאן דְּאִתְכַּשְׁרָן עוֹבָדוֹי בְּאָן אֲתַר יִתְבַּע (ס"א יתבא) הַהוּא זִוּוּגָא דִּילֵיהּ. אָמַר לֵיהּ הָא תָּנִינָן לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם כו' וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם (ד"א ל"ג תא חזי). דְּתַלְמִיד חָכָם פִּקְדוֹנָא דְמָארֵיהּ אִתְפַּקְדָן בִּידֵיהּ. תָּאנָא בְּרָזָא דְּמַתְנִיתָּא כָּל אִנּוּן דְּאָתוּ בְּגִלְגּוּלָא דְּנִשְׁמָתִין יָכְלִין לְאַקְדָּמָא בְּרַחֲמֵי זִוּוּגָא דִּלְהוֹן. וְעַל הַאי אִתְעָרוּ חַבְרַיָיא. (אין נושאין נשים במועד אבל מקדשין) שֶׁמָּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בְּרַחֲמִים. וְשַׁפִּיר קָאֲמְרוּ אַחֵר דַּיְיקָא, וְעַל כֵּן קָשִׁין זִוּוּגִין קַמֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְעַל כֹּלָּא (פנים) וַדַּאי כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְיָ כְּתִיב.

ותרגום דבריו:

וְנִמְסָרוֹת בִּידֵי אוֹתוֹ הַמְמֻנֶּה הַשָּׁלִיחַ שֶׁנִּתְמַנָּה עַל הֶרְיוֹנוֹת בְּנֵי הָאָדָם, וּשְׁמוֹ לַיְלָה. וּבְשָׁעָה שֶׁיּוֹרְדוֹת וְנִמְסָרוֹת בְּיָדָיו, נִפְרָדוֹת, וְלִפְעָמִים זֶה מַקְדִּים לִפְנֵי זֶה, וּמוֹרִיד אוֹתָם בִּבְנֵי הָאָדָם. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ [מכה] זְמַן זִוּוּגָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמַּכִּיר אוֹתָן הָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת מְחַבֵּר אוֹתָן כְּבָרִאשׁוֹנָה וּמַכְרִיז עֲלֵיהֶם. וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִים, נַעֲשִׂים גּוּף אֶחָד וּנְשָׁמָה אַחַת, יָמִין וּשְׂמֹאל כָּרָאוּי, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי שָׁנִינוּ שֶׁאֵין זִוּוּג אֶלָּא לְפִי מַעֲשֵׂי וְדַרְכֵי הָאָדָם – כָּךְ זֶה וַדַּאי! שֶׁאִם זוֹכֶה וּמַעֲשָׂיו כְּשֵׁרִים, הוּא זוֹכֶה לְהִתְחַבֵּר עִם אוֹתוֹ שֶׁלּוֹ כְּמוֹ שֶׁיָּצָא.

אָמַר רַבִּי חִיָּיא, מִי שֶׁמַּעֲשָׂיו כְּשֵׁרִים, בְּאֵיזֶה מָקוֹם יְבַקֵּשׁ [יושב] אֶת זִוּוּגוֹ? אָמַר לוֹ, הֲרֵי שָׁנִינוּ, לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם וְכוּ' וְיִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם, [ד"א ובא ראה] שֶׁתַּלְמִיד חָכָם פִּקְדוֹן רִבּוֹנוֹ נִפְקָד בְּיָדוֹ. שָׁנִינוּ בְּסוֹד הַמִּשְׁנָה, כָּל אוֹתָם שֶׁבָּאוּ בְּגִלְגּוּל שֶׁל נְשָׁמוֹת, יְכוֹלִים לְהַקְדִּים בְּרַחֲמִים אֶת זִוּוּגָם. וְעַל זֶה הֵעִירוּ הַחֲכָמִים, אֵין נוֹשְׂאִים נָשִׁים בַּמּוֹעֵד, אֲבָל מְקַדְּשִׁים, שֶׁמָּא יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בְּרַחֲמִים. וְיָפֶה אָמְרוּ אַחֵר בְּדִיּוּק. וְעַל כֵּן קָשִׁים הַזִּוּוּגִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעַל כָּל פָּנִים וַדַּאי כָּתוּב כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה'.

שנדע תמיד רק טוב.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל