לתרומות לחץ כאן

תופים בבין המצרים

שאלה:

1. האם תופים החשבים ככלי זמר לענין איסור בבין המצרים? הרי זה לא כלי זמר?
2. לגבי מתופף שצריך להתאמן, האם יכול להתאמן על יריעות גומי שמשמיעות רעש של נקישה על גומי ולא יותר ?

תשובה:

שלום וברכה

אינני יודע מה כוונתך שתוף אינו כלי זמר, אין לך כלי זמר גדול ממנו, אני מכיר חתונות ירושלמיות רבות שיש רק תוף והשמחה מרקיעה שחקים ויש ריקודים שעות ארוכות…

רעש שאין בו קצב של זמר אלא נקישה בעלמא של גומי – מותר.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. תודה לרב על התשובה,
    אולם לא קיבלתי מענה מדוייק על שאלתי,
    במחילה, אנסה להבהיר את שאלתי יותר טוב.
    בתופים יש שני גורמים עיקריים: קצב, וצליל.
    מתשובת הרב בהתחלה נשמע שמה שאסור זה הצליל (הזמר),
    ואילו בתשובה השניה משמע שהצליל מותר ורק הקצב אסור.
    בפועל, מתופף שמתאמן על גומי (המשמיע רעש של גומי בלבד), אין לו שום עניין בצליל אלא דווקא בקצב – תכונה המורכבת מטכניקה ,ומקואורדינציה.
    כלומר הוא מעוניין לשפר את היכולת הפיזית שלו ואת הקורדינציה – וודאי שמדובר על קצב.
    אולם הדיוט השומע מן הצד לא יבחין בשום תכונה של זמר אלא רק בדפיקות מהירות על גומי.
    השאלה היא האם תירגול כזה מותר בבין המצרים?

    בכבוד רב

  2. כתב הרמב"ם (הלכות תעניות ה, יד): וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר אסור לשמוח בהן ואסור לשמען מפני החורבן, ואפילו שירה בפה על היין אסורה, שנאמר "בשיר לא ישתו יין", וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תושבחות או שיר של הודאות לאל וכיוצא בהן על היין, עכ"ל. וכן הוא בשו"ע או"ח סי' תקס. (והרמ"א מיקל, אם אינו רגיל בזה, עי"ש).
    וכתב הגר"א בהגהותיו לשו"ע (או"ח סי' תק"ס) שכוונת הרמב"ם בדבריו 'וכל משמיעי קול', לאו דוקא לסוג כלים מסוים כמו שנראה בפשטות, אלא למקום השירה, כמו שאיתא במסכת סוטה (מח עמ' א), שאף שירה בבית
    אסורה, ועוד סוגי שירות שהיו מקובלות בימים ההם, כמו 'זמרא דגרדאי' שהיא שירה לשם שחוק, זאת מתכוין הרמב"ם לאסור בכפל דבריו 'וכל משמיעי קול שיר'.
    ומכל זה נראה, שכל האיסור שייך דווקא בשירה וכלי זמר המביאים לשירה, שכן היה מנהגם מאז לשורר בבתי -המשתאות, ובפרט בבתי היין שם (עי' בד' התוס' בגיטין שם). אבל תיפוף סתמי, אף אם מדובר בתיפוף קצבי, ללא שום שירה נלווית, נרלענ"ד דאינו בכלל האיסור.
    והנה אף שנגינת אורגן ופסנתר, חליל ויתר הכלים הדומים להם, אסורים בימים אלו, כמבואר בפוסקים. מ"מ נרלענ"ד לחלק בין ניגון באורגן שעצם נגינתו מורכבת מתוים ולחנים, והשומע שומע כאן את כל השיר והלחן, לבין תיפוף בתופים. שבתיפוף בתוף אי אפשר לשמוע שום לחן
    ושיר, וכל עוד לא מצטרפים לתיפוף בשירת הפה או בשירת אורגן או חליל וכליו וכדומה, אי אפשר להבין ממקצב התופים שום שיר. והתיפוף מועיל רק בצירוף שירה או הוספת כלי זמר אחרים, כנ"ל.
    ובחתונה ירושלמית, בה רק מתופפים בתופים, אם לא יצרפו את המשורר בפה לתופים, לא יבינו כלום לאיזה שיר מתכוין המתופף.
    ואל תשאלני מהא דבשו"ע (שלח, א) כתב דהשמעת קול בכלי שיר אסורה, אבל להקיש על הדלת וכיוצא בזה, כשאינו דרך שיר מותר. וכתב שם הרמ"א, ואסור להכות בשבת על הדלת בטבעת הקבוע בדלת, אעפ"י שאינו מכוין לשיר, מ"מ הואיל והכלי מיוחד לכך אסור. דשם ענין אחר הוא, דהכא כל גזירת חז"ל היא רק שלא לשורר, ושירה בכלי שיר מוסיפה לזמרה ולשמחת השירה, ואם אינו מכוין
    לשירה אלא לתיפוף בלא שירה, נראה ד'הבו דלא להוסיף עלה'.
    שהקב"ה יעזרנו שנזכה לשורר לפניו שיר חדש בשוב ה' שיבת ציון וירושלם.

  3. דבריכם נראים בעיני חידוש ויש לבדוק את המציאות אם תיפוף קצבי אינו דבר המביא לידי מחול, ואם כבר נהגו רוב העם להחמיר גם במוזיקה שקטה ורגועה למעט שעת דחק גדול חולה וכדומה, כ"ש בתיפוף קצבי.
    אבל כל זה שולי לעצם הענין, עיקר הענין הוא שאתר דין מאוד נהנה בעבר ממאמרים שכתבתם, ובשנים האחרונות… פסקתם…
    יישר כח

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל