תליית ברכות ותפילות במקווה נשים

שלום וברכה.שיפצו את מקווה הנשים אצלנו והאדריכלית מבקשת לכתוב בצורה אומנותית (לטענתה, כמו במקוואות אחרים)את ברכת הטבילה מעל בור הטבילה וכן לנוהגות לברך לפני הטבילה על הקיר לפני הכניסה לבור הטבילה.האם לכתוב ולהדפיס הברכות עם שם השם?האם ניתן לתלות תפילות כלשהן לנשים במקווה? ואם כן איזה תפילות מומלצות והאם מקורן למעלה בקודש?יש לציין שמדובר בישוב חילוני אליטיסטי עם כ5% דתיות מסורתיות,עם עליה ב"ה בטובלות,מתוך מגמת קירוב רחוקים.תודה.

תשובה:

שלום רב

אסור לכתוב דברי קודש פסוקים ברכות ותפילות על קירות בית הטבילה, כמבואר במגן אברהם בסי' מה ס"ק ב. בס' נשמת אברהם סי' עה הביא מדברי הגרש"ז אויערבך, שאדם שנבדק אצל רופא יזהר שלא לגלות ערותו בפני ספרי קודש או תפילות שיש שם. לכן אינני רואה דרך כך לעשות, יש לעשות תמונות יפות אחרות ולא עם דברי קודש… את התפילות למיניהן ניתן לחלק בחוץ ולאומרן שם לאחר הטבילה.

אולם יתכן שניתן לעשות כך: לשים שלט ובו נוסח הברכה על הקיר ממנו אפשר לצפות מבור המקווה. אולם שיהיה מחיצה מזכוכית, שנראית רק מצד אחד (מצד הטובלות) שהם יוכלו לראות את השלט.

בהצלחה רבה!

מקורות:

על עצם אמירת הברכה בתוך המקוה, ראה בהרחבה רבה בס' משנת הגר סי' מב שהובאו פוסקים רבים לכאן ולכאן האם יש להזהר שלא לברך בשעת הטבילה או שניתן לברך גם בשעת הטבילה. לכן יש נוהגים להקפיד לברך ויש שאינם מברכים.

ומה שכתבנו שאולי יהיה מותר אם עושים מחיצה מזכוכית שניתן לראות רק מצד אחד, הסיבה לכך היא, משום שמחיצה גם אם היא מזכוכית, נחשבת למחיצה. ולכן אם השלט שהוא נחשב לדברי קדושה ימצא מאחורי המחיצה, זה נחשב כאילו חדר אחר, כלומר, לא בחדר שהן טובלות. ראה בביאור הלכה לגבי תשמיש במקום שיש ספרי קודש. שאם יש שם מחיצה בינו לבין הספרים, אולם הספרים נמצאים בגובה באופן שרואים את הספרי מעל המחיצה, שאין בכך בעיה. אולם בשו"ת שער אפרים (סי' קיט) כתב שאסור, משום שלמרות שיש מחיצה עדיין יש בעיה מצד "ולא יראה בך ערות דבר והיה מחניך קדוש". כלומר, יש בעיה בראיה עצמה. ובאליה רבה הניח את דבריו בצ"ע משום שמשמע מהטור שאין בעיה אם יש מחיצה.

ועי' בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' שנז) שצידד להתיר הכנסת צילום של כתבי הקודש לבית הכסא אם הוא מכוסה בזכוכית, אלא שהביא מדברי הרמב"ם בפירושו למשניות (אהלות פ"ו מ"ה) שמחיצה של זכוכית אינה נחשבת למחיצה לגבי טומאה משום שרואים משני עברי המחיצה. כלומר, רואים את הטומאה.