|
מחל' ב"ש וב"ה |
לרבה |
לרב יוסף |
לרב אושעיא |
|
סברתם |
מחל' ב"ש וב"ה אי גזרו ע"ש אטו שבת ולב"ש שביתת כלים אסור רק בעבדי מעשה |
מחל' ב"ש וב"ה אי שביתת כלים אסור רק בעביד מעשה או אף בלא עבד מעשה |
מחל' ב"ש וב"ה אי שביתת כלים אסור או לא |
|
שריית דיו סמנין וכרשינין, וכן נתינת אונין לתנור או צמר ליורה |
לב"ש גזרו שמא יעשהו בשבת תוד"ה ולימא יח. ע"פ גמ' יט. [ואסור אף לשרותן בנהר או ליתנן לתנור מחובר, אף דל"ה כלי] |
לב"ש אסור מה"ת משום שביתת כלים [ולשרות בנהר או ליתן בצנור מחובר שרי דל"ה כלי שפ"א] ולב"ה שרי כל זמן דלא עביד מעשה כמו נתינה לריחים |
לב"ש אסור משום שביתת כלים וב"ה לית להו איסור שביתת כלים אף בעביד מעשה |
|
פריסת מצודות |
לב"ה שרי אף בעביד מעשה ולב"ש אסור בלא עבד מעשה מדרבנן ובעבד מעשה אסור מה"ת (שבית"כ) |
לב"ה שרי רק בלחי וקוקרי דלא עביד מעשה ולב"ש בכ"ע |
לב"ה שרי אף במצודות דעביד מעשה |
|
טעינת קורת בית הבד מודו ב"ש לב"ה דשרי |
לא גזרו לב"ש כיון דאף בשבת הוי רק דרבנן |
אף לב"ש שרי בכה"ג דאתי ממילא טפי תוס' יח. [או דליכא איסור שביתת כלים בדרבנן ריטב"א] |
אף לב"ש שרי בכה"ג דאתי ממילא טפי [או דליכא איסור שביתת כלים בדרבנן ריטב"א] |
|
פותקין מים לגינה |
לכ' לב"ש אסור דגזרו שמא יעשה בשבת ולב"ה מותר דל"ג [ובח"ס לשו"ע כ' דאף לב"ש שרי דבשבת אינו חייב היות ולא אתו מים מיד על הזרעים] |
שרי דלא עביד מלאכה בכלי רק ובקרקע ליכא איסור שביתת כלים |
אף לב"ש שרי דלא עביד מלאכה בכלי רק בהקרקע |
|
מניחין מוגמר או גפרית תחת כלים |
לב"ש אסור דגזרו שמא יעשה בשבת ולב"ה מותר דל"ג |
לב"ה שרי דלא עביד מעשה ולב"ש אסור אף דלא עביד מעשה (וצ"ל דהכלי מועיל להבערה וצ"ע) |
במנח אארעא מותר לכו"ע דליכא משום שביתת כלים ואי מנחי בכלי אסור לב"ש |
|
מניחין קילור ע"ג העין |
ב"ש מודו לב"ה דשרי כיון דהוי רק דרבנן |
ב"ש מודו לב"ה דשרי דליכא שביתה בכלי |
ב"ש מודו לב"ה דשרי דליכא שביתה בכלי |
|
נתינת חיטין לתוך ריחים |
אף לב"ה אסור משום השמעת קול י"א משום זילותא דשבת וי"א מצד גזרה שיאמרו שנתנן לריחים בשבת ע' ד"מ רנ"ב ז' |
אף לב"ה אסור משום שביתת כלים כיון דקעביד מעשה |
לב"ש אסור משום שביתת כלים ולב"ה באמת שרי |
|
נר, גיגית, שפוד וקדרה [שלא נתבשלו לפני שבת] מודי ב"ש לב"ה |
אף לב"ש שרי דלא גזרו בדלא אפשר בע"א. רשב"א |
לב"ש שרי רק בהפקיר הכלים (דהכלי מועיל להבערה ולבישול שלא יתפזרו השמן או המאכלים ולב"ה שרי כיון דלא עביד מעשה |
לב"ש שרי רק בהפקירם |
|
קדרה לצורך מוצ"ש ב"ה מודי לב"ש |
גזרו בכה"ג אף לב"ה שמא יחתה ולב"ש בלא"ה גזרו דל"ה מידי דלא אפשר כנ"ל |
דגזור בכה"ג שמא יחתה ולב"ש בלא"ה אסור דכה"ג לא הקילו חז"ל בהפקר קל אא"כ הפקירו כדת וכדין |
דגזור בכה"ג שמא יחתה ולב"ש בלא"ה אסור דכה"ג לא הקילו חז"ל בהפקר קל אא"כ הפקירו כדת וכדין |
