לתרומות לחץ כאן

השוואות בין ק"ש דשחרית וק"ש דערבית

ק"ש דשחרית

ק"ש דערבית

סוף זמנה

רק בזמן של קימה ולא כ"ז שעומדיםלהכ"מ בד' הר"מ תפלה א' י"ג זמנה מה"ת כל היום דומיא דערבית אבל מג"א וט"ז סי' נ"ח דחו דבריו

כל זמן שכיבה (לפי חכמים) ובאנוס עד נץ החמה

ברכותיה

ב' לפניה וא' לאחריה

ב' לפניה וב' לאחריה

אופן אמירתה

לב"ש כשעומד ולב"ה כדרכו ואפי' אם עמד מותר לישב. מ"ב סי' ס"ג ז'

לב"ש כששוכב ולב"ה כדרכו אבל אם עמד אסור לישב. מ"ב סי' ס"ג ז'

ק"ש

ברכות ק"ש

תפלה

בבוקר

תחילת זמנה לכתחילה

כותיקין או משיכיר

[וע"ע תו"י לז. דתחילת דזמן ותיקין הוא אחרי הנץ]

בבה"ל נ"ח א' כתב דאף המחבר סע"ג לא הקיל ביוצר אור מעלוה"ש רק בשעה"ד ולמ"ב נ"ח י"ז י"א דאף בשעה"ד אין לומר אז יוצר אור. ולע' אהבה רבה יש סתירה ברש"י יא: ע"ש בבה"ל

עם הנץ כותיקין או אחריו מ"ב פ"ט סקל"ט ולאג"מ או"ח ד' ו' אין חילוק בין קודם הנץ ואח"כ ונפק"מ לבאשה שפטורה מק"ש

תחילת זמנה בדיעבד

מעלוה"ש (באנוס) ואם עשה כן באקראי יצא מ"ב יט

ע' לעיל. אכן אם אמרו י"ל דיצא אף ביוצר אור בה"ל נ"ח ד' ד"ה בלא

מעלוה"ש

סוף זמנה לכתחילה

ג' שעות, וי"א הנץ הר"מ ותר"י

להגר"א בה"ל מ"ו ט' ג' שעות לומר ק"ש עם ברכותיה ורמ"א שם חולק

עד ד' שעות (לר' יהודה, ולחכמים עד חצות)

סוף זמנה בדיעבד

ג' שעות ואחר זמנה יקרא ויש לו שכר כקורא בתורה

י"א כל היום (ר"מ ק"ש א' י"ג)וי"א עד חצות (ר"י בשטמ"ק וע"ע רא"ש ובה"ל נ"ח ו' עכ"פ באנוס) וי"א עד ד' שעות (רה"ג ברא"ש)

עד חצות

ויש חולקין ע' מ"ב פ"ט סק"ו

בערב

תחילת זמנה לכתחילה

מזמן שכיבה ע' לעיל ב:

כק"ש שיאמר ק"ש בברכותיה

לחכמים מצה"כ ולרי"ה מפלה"מ

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל