לתרומות לחץ כאן

הלכות בשר בחלב – דיני הרחקות פרק א

ההמתנה בחולה

יד        מי שחולה אפילו קצת וזקוק לשתית חלב וכדו' מותר לאכול גבינה אף בתוך שש שעות, וכשיש באפשרותו עדיף שימתין לפחות שעה אחת, וכן יולדת בתוך חודש ללידתה יכולה להקל בהמתנת שעה. ובלבד שיברכו ברכת המזון לאחר אכילתם. (חכמת אדם סי"ב). ואין להקל כשמסתפקים אם עברה שעה אחת (כ"נ פשוט, עי' להלן סעיף כ). אך כל זה לנוהגים כרמ"א (אשכנזים) אבל לנוהגים כהשו"ע אין להקל רק במקום חולי גמור ועיין לעיל סעיף ח בהערה שם .

טו        הצריך על פי הוראת רופא לאכול או לשתות חלב בשעה מסוימת, ושכח ואכל קודם לכן בשר, מותר בדיעבד לאכול את החלב, אף אם זה בתוך שעה לאכילת הבשר, ובלבד שיקפיד מאוד לקנח את פיו וידיו. (שיעורי הגר"מ גרוס שליט"א).

זונדה

טז        חולה הניזרן דרך צינור שמכניס את האוכל ישירות אל קיבתו ["זונדה"], אין בו דיני הרחקה בין בשר לחלב כלל (נשמת אברהם יו"ד סי' פט).

חולה אולקוס

יז         הסובל מ"כיב קיבה" (אולקוס) וזקוק לשתית חלב לרפואתו מותר לאכול חלב אפילו עומד בתוך שעה לאכילת הבשר ובלבד שיפסיק בברכת המזון לאחר אכילת הבשר. (שו"ת שבה"ל ח"ב סי' ל"ב) ((אף כשאינו זקוק באותה השעה ממש לפורה זו מכל מקום אין לו להחמיר בדיני הרחקה כיון שיתכן שיבוא לידי סכנה ע"י הרחקותיו (שו"ת שבה"ל שם, וע"ש עוד).)).

ויטמינים בשריים

יח        הלוקח כדורי ויטמינים שיש בהם בשר ככבד וכדו' אינו צריך להמתין שש שעות, ואף אם לוקחם רק לחיזוק מזגו, ודי בהמתנת שעה. אך דין זה הוא דווקא בכדורים שבולעים אותם ולא לועסים, אבל ויטמינים שרגילים ללועסם, יש להמתין שש שעות ככל אכילת דברי בשר אם לא במקום חולי וכבסעיף הקודם. (שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' כ"ו). (ועי' להלן פרק ג בדין אכילת גבינה לאחר תבשיל בשר).

אכילת גבינה בתוך סעודה בשרית

יט        אם המתין את זמן ההמתנה לאחר אכילת הבשר ועדיין נמצא בתוך סעודתו אסור באכילת גבינה אלא אם יברך ברכת המזון. (ש"ך סק"ה).

התחלת סעודה בתוך שש שעות

כ          אם מתחיל בסעודה (אחרת) ונמצא בתוך שש שעות לאכילת הבשר, ובדעתו לאכול את הגבינה בסוף הסעודה לאחר שכבר יעברו שש שעות מהבשר, צ"ע אם מותר להתחיל בסעודה זו, והמנהג להקל בזה.

קינוח והדחה

כא       הנוהגים להמתין שעה אחת וכן חולה (שנתבאר שמותר באכילת חלב לאחר המתנת שעה גם למנהגינו), נחלקו הפוסקים אם צריך לקנח את פיו בפת ולהדיחו במים ולשטוף ידיו משמנונית הבשר או שאם רואה את ידיו שהם נקיות די בזה ואין צריך קינוח או הדחה וטוב להחמיר. (פמ"ג שפ"ד סק"ז). ובמקרה שקשה עליו הקינוח (כגון חולה) די בהדחה לבד. (דר"ת סקט"ו).

קינוח אחרי שש שעות

כב        למנהגינו שממתינים ו' שעות אם אינו מרגיש בפיו שיש בו שיורי בשר לכל הדעות אין צורך בקינוח והדחה ולא בשטיפת ידיו. (ידי"ה הקצר סק"ב). אלא אם מצא בשר בין שיניו וכדלהלן סעיף כד.

ניקור שינים אחר ו' שעות

כג        מי ששיניו צמודות מאוד זה לזה ויש חשש סביר שנשאר בשר בין שיניו, צריך גם לאחר שש שעות לנקר בין שיניו, מחשש שנשאר ביניהם בשר.

כד        ויש שכתבו שאף מי שיש לו חור בשיניו שעליו לנקרו גם לאחר שש שעות, והחת"ס  מקיל בזה. (דר"ת סק"ז).

פלטה ליישור שיניים

כה       המשתמשים ב"פלטה" ליישור שיניים וכן מי שיש בפיו חתיכות ברזל  הקבועות בשן לצורך יישורם, יש להם לנקר היטב פיהם ושיניהם אחרי אכילת הבשר, מאחר ובדרך כלל נשאר ביניהם חלקי מאכל. (כ"נ פשוט).

שיניים תותבות

כו        מעיקר הדין אין צריך מערכת שיניים תותבות לאכילת מאכלי בשר לחוד ולאכילת מאכלי חלב לחוד (ויש הנוהגים סלסול בעצמם ומייחדים שתי ערכות שיניים), ומותר לאכול באותם שיניים בין בשר ובין חלב לאחר המתנה של שש שעות. (דר"ת סקי"א).

כז        האוכל בשיניים תותבות והשיניים רפויות בפיו, ומן הסתם נכנסים בינם לבין חניכיים חתיכות בשר עליו להסירם ולנקותם היטב (ולא מספיק הדחת הפה לחוד). (מע"ה במט"ה סק"ג).

לעס בשיניים תותבות

כח       הלועס בשר בשיניים התותבות ולא בלע, ומוציא את שיניו מפיו, יש לדון שמותר לאכול גבינה תוך שש שעות ללעיסת הבשר וכן אם יש לו מערכת שיניים מיוחדת לאכילת גבינה ולעס בשר ולא בלעו יש לדון שדינו כנ"ל. ויש להקל לאחר המתנת שעה. (דרכי הלכה ס"ד ד"ה לעיסה בשם מט"ר).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *