שאלה:
שלום וברכה! שאלה: אדם שנתבע בערכאות דהיינו בבית משפט, ובית המשפט פסק לטובת הנתבע, דהיינו שהתובע צריך לשלם לו סכום כסף. האם מותר לו לקחת כל מה שבית משפט פסק, או שמותר לקחת רק מה שהיו פוסקים לו בדין תורה. שאלה זו היא נפק"מ גדולה לענין ירושה, שכידוע דיני התורה שונים לחלוטין מחוק הירושה המשפטי. מדובר באנשים שסירבו לדון בדין תורה, ותבעו את הנתבע הנ"ל בבית משפט. אשמח לקבל תשובה במייל בהקדם, כי הדבר חשוב לי מאוד.
תשובה:
שלום וברכה,
כאשר הנתבע סרב לדון בבית דין, וקיבל התובע היתר לדון בערכאות, או נתבע שתבעו אותו לערכאות, ובלית ברירה הלך הנתבע לערכאות, מותר לו קבל את כל מה שדנים בערכאות, ואפילו אם יודע הנתבע שלפי דין תורה חייב לשלם, ופטרו אותו בבית משפט – פטור מלשלם. וכמו כן מותר לתובע שקיבל היתר מבית דין לתבוע בערכאות את כל החיובים שדנים בבית משפט – גם חיובים שאין להם בסיס הלכתי, כגון עגמת נפש וכדו', מלבד ריבית שאסור לדרוש למרות פסיקת בית המשפט.
בהצלחה.
מקורות:
ברמ"א חו"מ סימן כו כתב שתובע שפנה לערכאות ויצא מופסד, ורוצה לדון בבית דין, הביא הרמ"א שתי שיטות האם נזקקים לו בבית דין או לא. ופסק שהעיקר כשיטה שאין נזקקים לו. וכתב הנתיבות שבית דין אינן נזקקים, אך אם יודע מעצמו שחייב לפי דין תורה, חייב לשלם. אמנם התשב"ץ ח"ג סוף סימן סח, והכסף הקדשים סוברים שאם דן כדין בערכאות יכול לדרוש כאשר יפסקו, ואינו חייב לשלם את חיובו למרות שלפי הלכה חייב לשלם, ונחשב שהצד השני הפקיר והתייאש ממונו. בנוסף במרים רבים התובע לא יודע מה חובת המזיק לפי הלכה ולכן אינו חייב לדון מולו בבית דין אחרי שסירב להתדיין בבית דין, וזכותו לקבל מה שפסקו לו בבית משפט.
