כאשר הבעל מתפלל בפלג המנחה האם האשה נגררת אחריו בקבלת שבת?

הרב ירוחם ארלנגר‎
כ"ב אייר ה'תשע"ט

שאלה:

למנהג הספרדים ע״פ דעת הרב עובדיה יוסף ז״ל. שאלה: אני ובני בן 10 התפללנו קבלת שבת ותפילת ערבית בפלג המנחה לפי שיטת רבי יהודה, כשחזרנו הביתה כ20 דקות לפני השקיעה, אשתי עסקה במצות הדלקת נרות שבת ( ואינה מקבלת שבת בהדלקה) לאחר שסיימה שמתי לב שהמזגן אינו הופעל על ידי שעון שבת וצריך להדליקו ולכוון את הטפמ׳ לקירור ולהפעילו במצב שעון שבת. האם מותר לי לומר לה לעשות מלאכה ? הרי קיבלתי שבת בציבור בתפילת ערבית. מאידך בסימן רסג סעיף י״ז שֶׁמִּי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שַׁבָּת קֹדֶם שֶׁחָשְׁכָה, מֻתָּר לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל חֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלָאכָה. הַגָּה: וּמֻתָּר לֵיהָנוֹת מֵאוֹתָהּ הַמְּלָאכָה בְּשַׁבָּת, והרי היא לא קיבלה שבת ויש זמן ניכר לשקיעת החמה . מה הדין באמירה לישראל לאדם שקיבל עליו שבת בציבור בפלג המנחה, האם מותר לומר לישראל חברו לעשות עבורו מלאכה? יישר כח ועלו והצליחו וחיילכם לאורייתא. דניאל

תשובה:

שלום וברכה

באופן עקרוני זה מותר כמו שציינת, אלא שכאן יש מחלוקת גדולה נוספת, וראוי להקפיד על כך! יש מהאחרונים שסוברים שכאשר אבי המשפחה בעל הבית מתפלל ערבית קבלת השבת שלו גוררת את כל אנשי הבית, והאשה אסורה בעשיית מלאכה, ולפי זה, ברגע שבעל הבית מתחיל קבלת שבת בבית הכנסת כבר הנרות צריכים להיות דלוקים והאשה אסורה במלאכה. אמת שהמקילים בזה יש להם על מה לסמוך, אבל זו מחלוקת בדיני שבת ויש להחמיר לכתחילה.

מקורות:

ראה מקור חיים לבעל החוות יאיר סי’ רסג סעי’ יז שהחמיר בזה ואסר על האשה והבנים לעשות מלאכה לאחר קבלת שבת של הבעל, וכן נראה בתורת חיים [סופר] שם ס”ק מז, וכן החמיר בשו”ת אגרות משה ח”ג סי’ לח, ובשבט הלוי ח”ז סי’ לה, אלא שנחלקו האגרות משה והשבט הלוי האם דין זה אמור תמיד או רק כאשר הבעל מתפלל בזמן הרגיל, אבל כשמתפלל מוקדם מחמת כורח טכני אינה נגררת אחריו, בתשובות והנהגות ח”ג סי’ פב צידד יותר עם המקילים דלהלן אלא שכתב שראוי להחמיר, ובודאי לא תעשה מלאכה אחרי שכבר שב מהתפילה הביתה. דעת המקילים שאינה נגררת אחריו, שו”ת מהר”י שטייף או”ח סי’ מב, שו”ת מנחת יצחק ח”א סי’ כד, שתילי זיתים רסג כב ועוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *