סעודת פורים לקהילה בבית הכנסת

רבני בית ההוראה
י"א אדר ב' ה'תשע"ט

שאלה:

‎שלום וברכה כבוד הרב ‎אנחנו פונים אליכם בשאלה הנוגעת לנו להלכה ולמעשה בענין סעודת פורים בבית הכנסת: ‎הבית הכנסת שלנו הוא על הרוב מיועד לתפילות בכל ימות השבוע, אך קבועים בו שיעורים פעמיים בשבוע : כל שבת קודש כשעה לפני מנחה וכל ימי שלישי בערב. ‎עכשיו תכננו לעשות הסעודת פורים עם מוזיקה עם כל בני הקהילה באולם הצמוד לבית הכנסת איפה שרגילים לערוך בו כל הסעודות (סעודה שלישית, שמחות וכו’) [אגב אולם זה הוא משמש גם כן כעזרת נשים כגון לתפילות שבת בבוקר]. ‎אבל מרוב המשתתפים לסעודה אין אולם זה יחזיק את כולם. אז אנחנו מוכרחים להשתמש גם כן את אולם בית הכנסת עצמו, ועוד נצטרך להזיז את ההיכל של הספרי תורה (כי ההיכל עצמו הוא “כמחיצה” בין שני האולמות אז נצטרך להזיז אותו כדי לחבר את שני האולמות). ‎האם הדבר מותר? והאם יש להעדיף שיהיו הנשים בבית הכנסת והגברים באולם (שחלק מהגברים ישתו יין וכדומה כמצוות היום)?

תשובה:

שלום וברכה

אם אכן מדובר בסעודה של רוממות עם דברי תורה והתעלות אפשר כך לעשות, ושלא ישתכרו בבית הכנסת, אפשר לקבוע שם מקום לנשים, ובמקום הארון קודש לא ישימו שולחנות אלא ישאר שטח פתוח.

לדעת השו”ע אין לערוך סעודת מצוה בבית המדרש, וגם תנאי אינו מועיל, בודאי לא בארץ ישראל. אולם יש שהקלו בזה בסעודות מצוה ציבוריות כמו ברית מילה ופדיון הבן שמחמת הצורך של הציבור נהגו להקל לעשות אותם בבית הכנסת, וכן נהגו בקהילות החסידים לגבי סעודה שלישית, סעודה עם הנשים והילדים מסופקני אם יש להקל בה, תלוי באופי הסעודה, שכן עיקר מה שהחמירו הוא משום שיש בזה קלות ראש. לכן מומלץ יותר למצוא איזה אולם סמוך, אבל אם אין כזה דבר ויש חשיבות רבה לסעודה שכזו מצד קירוב רחוקים וכדומה, יש על מי לסמוך להקל.

מקורות:

ראה שו”ע סי’ קנא סעי’ יא ומשנה ברורה שם, אולם ראה באגרות משה או”ח ח”א סי’ מה שנהגו להקל בסעודות מצוה וסעודה שלישית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *