תורם ספר תורה שחזר בו

רבני בית ההוראה
ה' חשון ה'תשע"ט

 

לאחר שקיבלו הצדדים את סמכות ביה”ד בקנין וחתמו על שטר בוררות כדין, ולאחר שמיעת טענות הצדדים בע”פ ובכתב והעיון בענין, הוחלט כדלהלן:

רקע

  • בתחילת קיץ תשע”ו הובטחה לקהילה תרומה עבור רכישת ספר תורה, ע”י אחד התורמים.
  • לאור הבטחה זו, חיפש הרב (התובע)סופר מומחה, ונוצר קשר בינו לבין הסופר(הנתבע)
  • בהסכם שנחתם ביום ב’ ניסן תשע”ו נרשם המזמין, על החתום בא הרב.
  • הכספים בוששו לבא, וביום י”ז אייר תשע”ו נחתם שוב הסכם בו עודכן תאריך הסיום של כתיבת הספר. ההסכם זהה לקודם, ועל החתום בא הרב בשם הקהילה.
  • התורם, , העביר לסופר תשלום ראשון בסך 20,000$.
  • בסביבות סוף אייר, ממש מיד לאחר החתימה על ההסכם השני, חזר בו התורם מתרומתו וביקש לקבל את התשלום הראשון בחזרה. הרב התובע פנה לסופר הנתבע וביקש לבטל את כתיבת ספר התורה ולתבוע מהסופר להשיב את הכסף שקיבל.

טענות הצדדים

  • לטענת הרב, הודיע לסופר על הביטול סמוך לאחר שקיבל את הודעת הביטול מהתורם, וביקש שלא ישתמש בכסף, אלא ישמור אותו עד שיתבררו הדברים מול התורם.
  • לדברי הרב, אמר לו הסופר באותה שיחה כי הוא מבין את הנסיבות, וכי יעסוק בינתיים בכתיבת תפילין ומזוזות לפרנסתו. לדבריו, לאחר שהגיע הכסף שוחח בשנית עם הסופר, אשר אמר לו כי הכסף הגיע לחשבון ע”ש הבת שלו, והוא יגש איתה לבנק להעבירו בחזרה.
  • עתה, משהתברר כי הביטול הוא סופי, מבקש הוא את השבת הכספים שהועברו.
  • לטענת הסופר, נטל הרב אחריות אישית על הזמנת העבודה, משום שהסופר לא הסכים להיות תלוי בקהילה רחוקה ובהתחייבות התורם, והוא אף חתום אישית על ההסכם.
  • לפיכך, לאור העובדה שיש הסכם חתום (ולדבריו אף כתב יריעה אחת) תובע הוא את מלא הסכום שהתחייבו לו, הן מצד שהוא מוכן להשלים את כתיבת ספר התורה, והן שמגיע לו שכר כ”פועל בטל”, שכן לא נמצאה לו עבודה חילופית. לדבריו, מעולם לא התחייב להשיב את הכסף, אלא ענה תשובות סתמיות ואמר שיברר את הדין.
  • הרב איננו מכחיש שנטל על עצמו אחריות. אולם, לדבריו, ברור שהסופר ידע שהוא סומך על התורם, ולא עלה על דעתו שהוא ישלם כסף מביתו.

דיון והכרעה

  • היות ובתחילת ההתקשרות בין הצדדים, היה ידוע לשני הצדדים כי הכסף לכתיבת הספר מגיע מתורם מסוים, לכן יש להסתפק במהות האחריות שקיבלו הרב ו/או הקהילה על עצמם, האם הכוונה לייחסי בעה”ב – פועל כפשוטם, ומחוייבים בכל דיני שכירות פועלים, או שהאחריות מוגבלת למה שיקבל הסופר בעד עבודתו בפועל, אך אין אחריות כוללת להעסיק את הסופר גם במקרה שהתורם עליו הסתמכו יבטל את התרומה.
  • בפועל, ע”פ הלכה לשני הצדדים נאמנות באשר לכספים המוחזקים בידם.
  • לפיכך, לא ניתן לחייב את הסופר להחזיר את הכספים המוחזקים בידיו, מאחר ולדבריו הוא התחיל כבר בעבודתו.
  • מאידך, לא ניתן לחייב את הקהילה (לא נראה כי להרב יש אחריות אישית להביא כספים מביתו, אלא שהאחריות (ככל שיש) הינה של הקהילה שייצג) להמשיך את ההתקשרות עם הסופר, מאחר וזה בגדר אונס אשר לא ניתן לחייב את בעה”ב להמשיך את העסקת הפועל.

 

_______________        _______________         _______________

יעקב פרבשטיין, אב”ד              יהונתן דוד הול                       אליעזר דייטש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים