ברכה לבטלה עבור אב זקן

שאלה:

אדם שסועד את אביו הזקן וחשוב לו שהאב ירגיש טוב גם מבחינה נפשית ורוחנית (וזה גם מאוד משפיע על התפקוד הפיזי). האב כבר מבולבל וחלש מאוד, כמעט לא מסוגל לעשות דבר בלי עזרה, אבל מאוד חשובות לו המצוות. הבעיה היא שגם אחרי שמקדשים לו בשבת למשל, או מניחים לו תפילין, הוא שוכח ומבקש שוב לקדש או להניח תפילין – וזה חשוב לו מאוד. מה עושים במצב כזה עם ברכת המצוות? בהנחת התפילין הראשונה הבן מברך עבור האב (שמצטרף לאמירה כמה שיכול) אבל איך יברך בשניה? אותו דבר קידוש, קריאת מגילה בפורים וכד'. אם לא מברכים האב טרוד מזה, מתעצבן ומודאג, אבל אם כן מברכים – לא רק שהבן כבר יצא ידי חובתו, אפילו האב השומע/מצטרף כבר לא חייב במצווה, מלבד בתודעה המבולבלת שלו.
מה על הבן לעשות? עד כמה חובתו לשמור על כבוד אביו מכריעה את חומרת אמירת שם שמיים לבטלה?
תודה!

תשובה:

שלום וברכה

אין לברך ברכות לבטלה כדי להפיס את דעתו, יש להסביר לו שעל אחריותך המלאה הוא כבר קיים היום את המצוה.

רפואה שלמה.