שאלה:
שלום להרב,
שאלה: גבי מה שכתב הרמב"ם הלכות מלכים פרק ט
וכיצד מצווין הן על הדינין, חייבין להושיב דיינין ושופטים בכל פלך ופלך לדון בשש מצות אלו, ולהזהיר את העם, ובן נח שעבר על אחת משבע מצות אלו יהרג בסייף, ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה, שהרי שכם גזל והם ראו וידעו ולא דנוהו, ובן נח נהרג בעד אחד ובדיין אחד בלא התראה ועל פי קרובין אבל לא בעדות אשה ולא תדון אשה להם.
ועל זה ב' שאלות יש כאן:
א. גבי מש"כ בסיפא וז"ל " אבל לא בעדות אשה ולא תדון אשה להם", לכאורה לפי פשוטו של דבר הרבה מדינות העמים מקיימים מצוה זו שיש להם דינים שלהם וכמו כאן באמריקא שיש תוקף ועונשים קשה מי שעובר דיניהם אפילו בדיני מיתה . מ"מ הגדיש הרמב"ם ענין של עדות אשה ואשה כשופט, לכן אם גוי או יהודי יענש ע"י עדות אישה או ע"י דין שדנה היא, האם עוברים על מצוה זו שליהם? והרי הדין דין שקר ?
וגם אשה דעתיה שרוצה להיות עד או שופט ע"פ זה יש למנוע מזה, ומדוע לא אומרים להם כן שהרי היום יש שלכתחילה עושים כן ואפילו אלו שמכבדים אותן על השגה שררה כזו?
ב.דינים אלו שליהם ע"פ שכל אולם לא אומרים שיש שום קדושה על זה, אלא מדינות ערביות שדיניהם ע"פ ספר של ישמעאל נביא שקר, האם גם עוברים על מצוה זו שאומרים שזו מן ה' ואינו כלל, ודנים והורגים על פי דבר זה שלא כדין, מ"מ לא קרה להם מה שקרה לשכם?
מצד המוסר חוץ מן איסור גמור ללכת לערכאות של עכו"ם עם יהודי במקום ללכת לדיני תורה כמו הובא בש"ע ח"מ גם הדבר גרוע מאוד שהרי כתב הרמב"ם הלכות מלכים פרק ט וז"ל:
הלכה א
על ששה דברים נצטווה אדם הראשון: על ע"ז, ועל ברכת השם, ועל שפיכות דמים, ועל גילוי עריות, ועל הגזל, ועל הדינים, אף על פי שכולן הן קבלה בידינו ממשה רבינו, והדעת נוטה להן, מכלל דברי תורה יראה שעל אלו נצטוה, הוסיף לנח אבר מן החי שנאמר אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו, נמצאו שבע מצות, וכן היה הדבר בכל העולם עד אברהם, בא אברהם ונצטוה יתר על אלו במילה, והוא התפלל שחרית, ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפלה אחרת לפנות היום, ויעקב הוסיף גיד הנשה והתפלל ערבית, ובמצרים נצטוה עמרם במצות יתירות, עד שבא משה רבינו ונשלמה תורה על ידו- עכ"ל.
וברי ע"פ זה למדנו שהתקדמות ותכלית אולם היא להגיע לקבלת התורה ויצירת עם ישראל ודינים טובים שה' נתן לנו, לעזוב בתי דינים וללכת לערכאות בין בחו"ל בין בארץ גרוע מאוד.
תודה ברכה והצלחה
תשובה:
שלום וברכה,
כתבת דברים נפלאים, אכן כך לפי דברי הרמב"ם לא תדון אשה, ולכן נשים שרצות לשפוט בערכאות אינו דבר הגון.
לא משנה אם מחזיקים את החוקים כתורה קדושה או לא, העיקר שידונו ויסלקו את העוול מחברתם.
נכונים דבריך שאסור ליהודים לדון בערכות, ולכן צריך לפרסם את הדברים, בפרט בחו"ל.
בהצלחה.
מקורות:
