שאלה:
שלום רב!
הגמרא בברכות לג. אומרת כי המברך ברכה שאיננה צריכה הרי הוא עובר על הלאו של לא תשא. מפני שהזכיר בברכתו שם שמים לבטלה.
קרה לי לצערי הרב קרוב ל-30 פעמים עליהם לצערי הרב נכשלתי בעוון חמור זה, מאז התחלתי תהליך תשובה לפני כשש שנים.
והרי התורה בעצמה אומרת שהקב"ה לא ינקה עוון חמור זה.
הנושא מטריד ומעיב עלי מאוד, האם אין תשובה על כך? האם אין תקנה למוציא שם שמיים לבטלה?
האם ניתן בבקשה לקבל מקור לתשובתכם?
קיבלתי בעבר תשובה שאין עוון שלא ניתן לכפר עליו בתשובה, אבל לצערי לא אוכל להסתפק בכך ללא מקורות, הרי התורה עצמה כותבת על זה העוון (ואך ורק על זה העוון) שהקב"ה לא ינקה אותו.
תשובה:
שלום וברכה
מה שנאמר שלא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא הכוונה בלי תשובה, ברור שעם תשובה זה אחרת לגמרי. לא שונה עבירה זו מכל עבירה אחרת שניתן לשוב עליה בתשובה שלימה. כמו כן הובא בפוסקים לתקן זאת על ידי שיאמר בכוונה רבה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שזה תיקון וההיפך מחטא זה.
לכתחילה יש לומר ברוך שם כבוד מיד לאחר הזכרת השם לבטלה, אולם, אם שכח לאומרו מיד או שהוא נמצא במקום שאינו רשאי לדבר כמו באמצע התפילה, יש לאומרו אחר כך.
מקורות:
בחיי אדם כלל ה סעי’ א כתב יש לומר זאת תיכף לאחר הזכרת השם לבטלה, אולם, ראה שו”ת מנחת יצחק ח”ז סי’ ג, שגם אם לא אמרה מיד יאמר בשעה שנזכר, ומקורו בס’ דעת קדושים סי’ רעט סעי’ ג, אלא שנחלקו הפוסקים, במקרה שאמר כמה שמות לבטלה ונזכר אחר כך, וכגון שהתפלל בטעות שמונה עשרה ונזכר שכבר התפלל קודם לכן, אם אומר ברוך שם על כל שם שהזכיר לבטלה, שכך סבר הדעת קדושים שם, או שדי באמירה אחת, וכפי שהכריע בשו”ת משנה הלכות ח”י סי’ לט, וכן הכרעת הגרש”ז אויערבך כמובא בס’ הליכות שלמה תפילה פ”ד הערה כד.
