שלום וברכה,
רציתי לדעת מה פסק ההלכה בעניין להישען על גבי הבימה עצמה (ולא על המפה שע"ג הבימה, שהיא נחשבת כתשמיש קדושה), שהרי לכאורה יש בזה סתירה במשנ"ב שבמקום אחד כתב (בסימן קמא' ס"ק ד') להחמיר רק על המפה ולא על השולחן – היינו הבימה – ובמקום אחר כתב (בסימן קנד' ס"ק י', ועי' בשעה"צ ס"ק ח') שאף בבימה אסור שפעמים נשמט המפה ?
[ואולי היה מקום לחלק בין היכא דהמפה קבועה או לא, ודוק.]
בנוסף לכך, האם יש מקור לקולא שראינו מקילים להישען על המפה עצמה, ואם יהיה מותר לכתחילה לעשות כך ?
תודה רבה.
תשובה:
שלום רב
ברמ”א בסי’ קנד סעי’ ח כתב שנהגו להשתמש בבימה ולהניח עליה ספרים וכדומה, כיון שקשה להזהר בכך וממילא לכתחילה כשבנו את הבימה לא הקדישו אותה לספר תורה בלבד אלא התנו שיוכלו להשען עליה ולהניח עליה ספרים. אמנם במשנה ברורה בסי’ קמא ס”ק ד הביא מדברי האליה רבה שאסר להשען על הבימה, אולם במקור דבריו שם כתב וצ”ע והפנה לדברי הרמ”א הנ”ל, וכנראה כוונתו שהכל תלוי במנהג המקומות. וממילא כיום שנדמה שנהגו הכל להקל בדבר אין בכך איסור ומן הטעם הנ”ל. וכ”כ בשו”ת אז נדברו ח”ג סי’ מט. אלא שסיים שהחמיר תבוא עליו הברכה.
אגב מנהג מעניין היה בזה לחזון איש, הוא פרס מפה מיוחדת לפני הקריאה ואותה גללו אחר כך, ממילא הבימה והמפה שעליה היו רק תשמיש לאותה מפה של הקריאה וכך ההיתר מרווח הרבה יותר.
