תוספת שבת האם זה מדאורייתא או מדרבן? ומה שיעור תוספת שבת?
תשובה:
שלום רב,
א. תוספת שבת אם היא מדאורייתא או לא הוא מחלוקת ראשונים. הרמב"ם לא הזכיר כלל דין תוספת שבת. אלא רק ביום הכיפורים הזכיר דין תוספת יום הכיפורים, וכתב המגיד משנה (שביתת עשור פ"א ה"ו) כי ככל הנראה הרמב"ם סובר שתוספת שבת אינה מדאורייתא. והוסיף על כך הבית יוסף (סי' רס"א סעי' ב') כי הדברים אינם מדוייקים, כי גם מדרבנן לדעת הרמב"ם אין תוספת שבת. (לכן כתב שם השו"ע דין תוספת שבת בשם "יש אומרים שצריך להוסיף מחול על הקודש".)
ולדעת הרי"ף (יומא ב,ב) והרא"ש (שם פ"ח סי' ח'), וכן התוס' (ר"ה ט', מו והר"ן (שבת טו,א ד"ה אמר רבה), פסקו כי תוספת שבת הוא חובה גם בכל שבת, ומדאורייתא. וכן פסק בשו"ע (סי' רסא שם). וראה עוד בביאור הלכה שם.
ב. שיעור תוספת שבת, במשנה ברורה שם (ס"ק כב) כתב כי שיעור תופסת שבת עם זמן בין השמשות הוא חצי שעה (כלומר, חצי שעה לפני צאת הכוכבים). אולם בדיעבד כתב בשו"ת אגרת משה (ח"ד סי' צו) שניתן לסמוך על כך שהזמן של התוספת הוא 2 דקות. וראה בשבת הלוי (ח"ח סי' קנד). אולם באבני נזר (או"ח סי' תצח) כתב 4 דקות. וראה עוד במועדים וזמנים (ח"ז סי' רנג).
וגם הלכה למעשה האם יכולים לסמוך על רעק״א בסימן רנג ס״ק י׳ שתוס שמה הוא דאורייתא ואין לו שיעור (היא שיעור כל שהוא)
אין כל כך נפק"מ אם חיוב התוספת הוא דאורייתא או דרבנן, ולגבי זמן התוספת ראוי להחמיר כדברי המשנה ברורה שהוא 20 דקות לפני השקיעה, כדי לחשוש לדעת היראים שבין השמשות הוא רביע מיל לפני השקיעה ולא לאחריה, ובב"ח כתב לחוש לדבריו.
האם נכון להגיד שלדעת השו"ע אין דין 'תוספת שבת' כלל כיוון שנקט בלשון י"א – נפק"מ לעשיית מלאכה אחרי קבלת שבת – ?
(לענ"ד אינו נכון כלל שהרי
א. בסי' רנו כתב "כשהיו ישראל בישובן היו תוקעין בע"ש שש תקיעות כדי להבדיל את העם מן המלאכה".
ב. בסי' רס"א ס"ד סתם "אחר עניית ברכו אע"פ שעדיין יום הוא אין מערבין ואין טומנין משום דהוא קבליה שבת עליה".
ג. בסי' רס"ג סי"א "אע"פ שלא התפללו הקהל עדיין אם קדם היחיד והתפלל של שבת במע"י חל עליו קבלת שבת ואסור בעשיית מלאכה ואפי' אם אומר שאינו רוצה לקבל שבת".
ד. בסי' רצ"ג ס"א סתם כדעת הרי"ף "מאחרין תפלת ערבית כדי להוסיף מחול על הקודש".
ה. בב"י תמהה על הטור שלא הביא את דעת הרא"ש של תוספת שבת. א"כ נראה שדעתו כדעת הרא"ש?
מכל הנ"ל מוכח שאדם המקבל שבת מוקדם נאסר במלאכה.
ועוד שבנוגע לפועל: מבוא לשו"ת אור לציון ח"ב שכתב שחוששים ל'יש אומרים' אם אפשר בקל).
אין שום דעה שסוברת שלא ניתן לקבל שבת מוקדם, ברור שאדם שמקבל שבת היא חלה עליו והוא אסור במלאכה ואין חולק בדבר, כל הנדון כאן בתשובה ובכלל, הוא האם יש חיוב מדאורייתא מדרבנן לקבל שבת לפני הזמן משום תוספת שבת, אבל אם עשה זאת, ודאי היא חלה עליו.
השאר תגובה