שלום רב,
ברצוני לשאול ב' שאילות
1) כתוב שבבוקר יש לברך אשר יצר גם אם לא הלך להתפנות, השאלה שלי היא, האם מישהו שיודע שיצטרך ללכת לשירותים בדקות הקרובות יכול לברך לפני שהוא הולך לשירותים כדי להוסיף עוד ברכה, ואז ללכת להתפנות ולברך שוב, או שזה נחשב לברכה שאינה צריכה?
2) מי שמתפלל בנוסח אשכנז (בתחנון הוא לא אומר וידוי וי"ג מידות, אלא רק נפילת אפים, ובשני וחמישי אומר קודם והוא רחום ואחרי זה נפילת אפים), והוא נמצא במניין שמתפללים נוסח ספרד (שאומרים וידוי, י"ג מידות ובשני וחמישי אומרים קודם וידוי, י"ג מידות נפילת אפיים ואחרי זה והוא רחום) האם יש בעיה של לא תתגודדו אם הוא מתפלל בסדר שלו (ודאי שהוא אומר אתם י"ג מידות) שהרי זה ניכר שהוא לא נופל אפיים בהתחלה ולא דופק בחזהו וכו'
תודה רבה
תשובה:
שלום רב.
א. אין ספק לכאורה שבאופן זה הוא גורם ברכה שאינה צריכה והדבר אסור.
ב. אכן, לכתחילה אין לו להכות על חזהו בבית הכנסת אשכנזי, אולם הוא רשאי להתפלל בנוסח שלו בשקט כיון שהדבר אינו ניכר כל כך, וראה מה שכתבנו כאן וכאן בהרחבה.
שלום רב,
לגבי השאלה השנייה, אני התכוונתי שאשכנזי מתפלל במנין ספרדי ולא להיפך
יותר נכון התכוונתי שאשכנזי שמתפלל בנוסח אשכנז (ליטאי לדוגמא) בבית כנסת אשכנזי שמתפללים בו בנוסח ספרד (חסידי), והוא לא נוהג לומר וידוי ולהכות בחזהו, האם הוא צריך לומר וידוי ולהכות וכו', וכן האם הוא צריך לומר את כל הקל ארך אפים או שהוא רק צריך לענות ביחד עם הציבור י"ג מידות
באופן כללי הדין כמו שכתבנו גם באופן כזה. אלא שהואיל ובתי הכנסת האשכנזיים בדרך כלל אין בהם מנהג קבוע לכולם [כלומר יש נוסח קבוע לחזן אולם המתפללים מתקבצים שם מכל הסוגים השונים] יש מקום להקל בכך שכל אחד ינהג כמנהגו. בתי הכנסת הספרדים בדרך כלל יותר מסודרים ורוב המתפללים שם הם בני עדות המזרח, באופן זה יש לחשוש יותר.
אין הבדל. אלא אם כן מדובר בשטיבלך, כלומר בית כנסת שמתפללים בו יהודים מכל העדות ואינם נוהגים מנהג אחד, שאע"פ שכללי בית הכנסת הם שהחזן מתפלל נוסח מסוים אין חובה על המתפללים לנהוג במנהג אחיד.
השאר תגובה