בס"ד
האם ניתן להוציא את הצום בזמן גם ללא תפילת ערבית
כל טוב ותודה
תשובה:
שלום רב.
בכל הצומות, אין קפידא להמתין למעריב, אף כי יש מעלה להתפלל מעריב בצום, אך אם הוא זקוק לכך יכול לאכול ולשתות לפני ערבית.
וביום כיפור, אדם צמא מותר לו לשתות רק מים לאחר שיצא הצום, לפני מעריב אך צריך לומר 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', ולפני האכילה צריך לעשות הבדלה על הכוס כבשאר מוצאי שבת.
מקורות:
משנה ברורה סי' תרכ"ד סק"ג, ושמירת שבת כהלכתה פרק ס"ב סכ"ה.
הערה.
מה שמותר לאכול לפני ערבית, כמובן לאחר צאת הכוכבים, זה רק דברים קלים ושתיה, אבל פת או עוגה או כל מיני מזונות, אסור לאכול לפני ערבית. ולא רק במוצאי צום, אלא בכל יום.
עוד דבר: , בתענית יחיד, אז אם קיבל על עצמו עד אחר תפילת ערבית ( יש נוסח כזה בחלק מהסידורים) אז לכאורה יהיה אסור לו לאכול ולשתות כלום עד אחר ערבית גם שאר דברים.
ביטלת כל מנייני ערבית המאוחרים?
אכן במוצאי הצום ראוי להתפלל ערבית לפני האכילה, וראה אליה רבה בהל' תענית אסתר שכתב שאף שטעימה בכל יום לפני ערבית מותרת, בצום החמירו יותר לפי שחששו שמא יגרר אחר האכילה כיון שהוא רעב ביותר.
האם שתית מים לפני הבדלה מותרת כל מוצאי שבת וחג או שרק ביו"כ הקילו?
מעיקר הדין בכל מוצאי שבת מותר, אבל על פי האר"י יש שנהגו להחמיר.
בבית כנסת מסוים הקפידו בסיום הצום (צום גדליה) לטעום שתיה ועוגיות לפני ערבית וטענו שאין להתפלל ערבית מתוך עינוי אלא מתוך דעת מיושבת לאחר טעימה.
האם מנהג זה ראוי ונכון לכתחילה?
מנהג זה אינו נכון כלל. הגם שבאשר ימי השנה נהגו להקל בטעימה קלה לפני קריאת שמע ולפני ערבית, כתב באליה רבה בסי' תרצב שלאחר תענית החמירו אפילו בטעימה קלה שמא ימשך לאכילה מרובה, כמובן שמי שחולה או חלוש יכול להקל בטעימה קלה אבל כמנהג גורף זה אינו נכון.
כבוד הרב, האם כן אפשר ליישב את המקרה שאכלו הציבור לפני ערבית בטענה שכוונה בתפילה היא הרי דבר גדול ובסיסי בנושא התפילה ולצורך כך הקלו לאכול לפני ערבית,מה גם שאין חשש שישכחו להתפלל שהרי הם ברחבת בית הכנסת טועמים ומיד נכנסים ואדם מזכיר לחברו להתפלל
למעשה אדרבה, בלבוש בדיני תענית אסתר מבואר שהסיבה שהחמירו לאסור במוצאי תענית לפני ערבית אפילו טעימה מועטת, בשונה מכל יום שמותר, משום שבמוצאי תענית יש יותר חשש שיגררו לעוד אכילה ולכן גזרו לאסור יותר…
השאר תגובה