הלכות ומנהגי חג הפורים בקרב יהודי בוכרה

כ"ד אדר א' ה'תשע"א

דיני פרשת זכור

בשבת זו (פרשת צו) מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בספר הראשון שבעה עולים בפרשת השבוע. והעולה שביעי אומר חצי קדיש והמפטיר קורא בספר שני פרשת זכור את אשר עשה לך עמלק, ואח”כ אומר פעם נוספת חצי קדיש ומפטירין ויאמר שמואל.

יש אומרים שפרשת זכור חייבים הזכרים לקראה מהתורה. לכן ישתדלו גבאי בית הכנסת להוציא את הספר המהודר ביותר לקריאה זו, וגם אלו שבמשך השנה קוראים בספר תורה משוח בפרשה זו יזהרו להוציא ספר תורה שאינו משוח. וכן צריך שהקורא והשומעים יכוונו שמקיימים מצות עשה מהתורה שהרי מצוות צריכות כוונה. וכן צריך הקורא לכוין להוציאם ידי חובה בקריאה זו וגם הם יכוונו לצאת ידי חובה בקריאת הש”צ. וטוב שיכריז השליח ציבור קודם הקריאה שהוא מכוין להוציא כל השומעים ושבקל צריכים לכוין לצאת ידי חובה.

נשים פטורות מקריאה זו וטוב להחמיר. ואם אינן יכולות וכן אדם חולה שאינו יכול לבוא לבית הכנסת יקראו פרשה זו מתוך החומש.

דיני מחצית השקל

יש ליתן קודם פורים כסף בשווי של עשרה גרם כסף טהור זכר למחצית השקל (שמעתי שכיום הוא בסך 28 ש”ח) והמנהג להפריש מעות אלו לצדקה בתענית אסתר.

יש אומרים שחייב להפריש למחצית השקל גם עבור בניו מגיל י”ג ואילך ויש מחמירים אף בקטנים ונשים שגם עבורם יפריש לכפר על נפשותם ויש מחמירים להפריש גם על עובר הנמצא במעי אמו.

טעמים רבים נאמרו על עניין נתינת מחצית השקל. ולפי פשוטו כי בחודש אדר היו  נותנים שקליהם לבית המקדש לקניית קרבנות. אך החיד”א בספרו דברים אחדים כתב שמחצית השקל רומז שהאדם תמיד ישקול מעשיו ויהיה בעיניו כאילו חציו זכאי וחציו חייב וזהו מחצית השקל.

דיני פורים

כתב בספר ליקוטי דינים לר’ אברהם תלמודי שמנהג אנשי מעשה לטבול בערב פורים כמו שטובלים בערב יום טוב ולובשים בגדי שבת או בגדים אחרים חשובים.

בשנה זו שחל פורים במוצ”ש לאחר תפילת שמונ”ע אומרים כמידי שבוע חצי קדיש ואומרים שובה ה’ וכו’ יושב בסתר עליון וכו’ עד ואראהו בישועתי ואח”כ מדליקים נר ומברכים עליו ברכת בורא מאורי האש בלבד וקוראים המגילה. ושאר סדר ההבדלה אומרים בגמר התפילה.

הכל חייבים במקרא מגילה אנשים ונשים וצריך להיזהר שהנשים יבואו לבית הכנסת לשמוע קריאת מגילה ומי שאין באפשרותה להגיע לבית הכנסת בעלה יקרא לה בביתה או שתלך לשמוע קריאת מגילה לנשים.

אסור לאכול קודם קריאת מגילה אכילת קבע דהיינו לחם או עוגות בשיעור כביצה (כ-54 גרם) דין זה נוגע לנשים שבעליהם קוראים לפניהן כשעה שעתיים לאחר צאת הכוכבים או ביום הפורים צריכות להקפיד שאם אוכלות תאכלנה פחות משיעור כביצה.

עוד כתב בספר ליקוטי דינים שבברכת שהחיינו שמברך החזן לפני קריאת המגילה יכוונו השליח ציבור והקהל לפטור בברכה זו את שאר מצוות יום הפורים שהם מצוות סעודת פורים ומשלוח מנות ובכף החיים הוסיף שיכוין גם על מצות מתנות לאביונים וכתב עוד שבזמן קריאת המגילה אסור לדבר ולהפסיק בשום אופן שהוא אלא צריכים לשמוע קריאת המגילה מתחילתה ועד סופה בכדי לצאת ידי חובה. ומי שלא שמע תיבה או פסוק לא יוצא ידי חובה ולכן במקרה זה יקרא את אותה תיבה או אותו פסוק מתוך המגילה שבידו גם כאשר מחזיק בידו מגילה שאינה כשירה (מגילת דפוס וכדו’) ורק יזהר להשמיע לאוזנו אותה תיבה או אתיות ופסוק.

כתב בספר בן איש חי שנהגו הקהל לומר ארבע פסוקים של גאולה בקול רם והם איש יהודי, בלילה ההוא, ומרדכי יצא, ליהודים היתה. וכתב בספר ליקוטי דינים שנהגו יהודי בוכארה לקרוא פסוקים נוספים בקול רם והם והנערה, ובסיום המגילה ומאמר אסתר, וישם המלך אחשורוש. וכל מעשה, וכי מרדכי היהודי, וכן ראוי לנהוג.

נהגו להכות בכל פעם שמזכיר השליח ציבור שם המן ובהקשר לזה שח לי אבי מורי הרה”ג ר’ יעקב חיימוב שליט”א שבעיר בוכארה מספר שבועות לפני חג הפורים עמלו הילדים זמן רב לבנות רעשן מעץ (שהרי לא ניתן להשיג דבירם אלו שם) וציירו עליו דמות המן ועם רעשן זה הרעישו בהזכרת שם המן.

מתנות לאביונים

מצוה לתת מיד לאחר קריאת המגילה ביום, וצריך לתת לשתי עניים ולכל אחד כסף שווי של לחם בכמות של שלוש ביצים, וכל המרבה הרי זה משובח שהמשמח לבל האומללים דומה לשכינה, ואין שמחה גדולה אלא לשמח לב העניים, (כף החיים). וחייב לתת גם עבור אשתו ובניו שהגיעו לגיל חינוך (לגבי דין חינוך כתבנו במאמרים הקודמים) וטוב שיתן לבניו מעות כדי שהם יתנו משום שבזה מקיים מצות חינוך כראוי.

משלוח מנות

חייב כל אדם לשלוח לחבירו שתי מנות, דהיינו שני מיני אוכלים שראויים וזמינים לאכילה ביום הפורים. וכל המרבה הרי זה משובח. ומצוה מקיים כאשר שולח לאדם גדול (ולא לקטן) ע”פ הפסוק איש לרעהו איש ולא קטן.

עיקר המצוה שיהיו המנות יקרות ערך ועריבות. ועדיף לשלוח מיני בשר (כן משמע מלשון השו”ע והרמב”ם) והמנהג לשלוח מיני מתיקה.

האשה חייבת ג”כ במשלוח מנות וצריך שבעלה יתן לה רשות ויאמר לה השמנות אלו נתונים לה במתנה ושיכולה לתת אותם במשלוח מנות. (כף החיים)

סעודת פורים

כתב הרמב”ם כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקין סעודה נאה כפי שתמצא ידו ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו.

וכתב החיד”א בפסוק מורה באצבע והשתיה כדי לבסומי ולא להשתכר ובודאי צריך להיזהר שלא יבוא לידי שמחה של הוללות ח”ו אלא שמחה של מצוה שעל ידה יגיע לאהבת השי”ת והודאה על הניסם שעה לנו.

ונסיים בדבריו הנפלאים של החיד”א בספרו לב דוד וזה לשונו ובעיני הדבר פשוט, שאם כל ישראל היום הזה אשר זרע עמלק לטבח יובל ונפל המן הרע הזה ראש מבית רשע היו נוהגים בסדר קדושה, והשמחה היתה מקודשת לשמים ושאר היום היו עוסקים בתורה כל אחד כפי שיעור בשכר זה היינו נגאלים גאולת עולם, הן עם ישראל אם היינו מתאמצים בתורה ומצוות ביום זה אז בודאי ובא לציון גואל, ומה גם אשר ורב ישראל מרבים בצדקה ביום זה עם עמלי תורה ועניים מרובים אשריך ישראל כמה מאוד נתונם המה למצוות.

בברכת

פורים שמח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *