הפוסקים דנו אם מסירת גט צריכה שלשה, כיון שלא מצינו בתלמוד ולא בפוסקים הראשונים שהצריכו שלשה, ואדרבה בגמרא בבא בתרא (קעד.) משמע שאין צורך בבית דין שכן מתבאר מתוך קושית הגמרא 'אטו כל דמגרש, בבי דינא מגרש', ומלשון הגמרא משמע שיגרשנה שלא בבית דין כלל, וכן משמע מתוספות (ד"ה אטו). [אמנם רבינו גרשום (ד"ה אמר ליה אביי) כתב שאין הכוונה שלא יגרשה בבית דין כלל, אלא שלא יגרשנה בבית דין גדול, שהדיינים בו בקיאים בהלכה ויודעים שצריכים להדירו, אלא יגרשה בבית דין של שלשה הדיוטות, שאינם בקיאים בהלכה זו.]
בשו"ת נודע ביהודה (תנינא אהע"ז סי' קיד) הביא מה ששנינו בסנהדרין (ב.) החליצה והמיאונין בשלשה, ופרש"י (שם ד"ה מיאונין) הטעם שצריך שלשה למיאונין, משום שכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. וכתב שמכאן ראיה שגט צריך שלשה, שכוונת רש"י כעין דאורייתא תקון, היינו לגט שבא להוציא מקידושי תורה, ודומיא דהכי תקנו מיאון בשלשה לקידושי קטנה דרבנן. אולם המהר"ם שיף (שם ד"ה החליצה) כתב שהטעם שלא הזכיר התנא גיטין בשלשה, נראה משום שלגיטין די למסור בפני עדים, שעדי חתימה או מסירה כרתי, ואין צריך ב"ד. והוסיף שמה שכתב רש"י מיאונין בג' משום דכל דתקון רבנן כעין דאו' תקון, כוונתו לחליצה.
החיד"א בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' לט) הביא בשם התומים (סי' ט סק"ב) שכתב, שפשט המנהג להצריך ב"ד בסידור הגט, על פי דברי התרגום יונתן (דברים כד א) 'ויכתוב לה ספר תירוכין קדם בי דינא'. וכ' ע"ז החיד"א, ושמענו מפי מגידי אמת שהיו רבנים שסידרו גיטין כל אחד לבדו מר באתריה. אמנם ברוב תפוצות ישראל נהגו לסדר הגט בב"ד של שלשה.
ובשו"ת מהר"ם אלשקר (סי' לאד"ה עוד חתם) כתב, וכל שער עמי יודע שהקטן שבחכמי המקום יכול לעמוד לבדו על מעשה הגט, ויורה יורה ידין ידין, ואין זה 'דין' הצריך שלשה.
וכן נראה דעת הרמ"א בהגה בסדר הגט (סי' קנד ס"ד), שכתב, שטעמו של רבינו עובדיה מברטנורא שקרא תגר על הרבנים מסדרי הגט הנוטלים יותר מכדי שכר בטלה, אינו כלום, שהוא דימה זאת למה שאמרו (כתובות קה.) הנוטל שכר לדון דיניו בטלים, ואינו ראיה, כי סידור הגט אינו דין אלא לימוד בעלמא. ומוכח מדבריו שאין צריך שלשה בסידור הגט.
וראה עוד בשו"ת כתב סופר (סי' מח) שכתב שלא עלה על דעת אחד ממסדרי הגט בדורינו, לסדר גט בלא מושב ב"ד הכשרים. וכן נהוג בכל תפוצות ישראל הידועים לנו. ומי הוא זה אשר ירים ראש לעשות מעשה לכתחלה נגד המנהג, ובפרט שכבר הורה זקן הגאון המפורסם הנודע ביהודה. ומאידך גיסא בשו"ת תועפות ראם (סי' סא הובא בקונטרס תוספת ביכורים שבסוף סדר הגט) כתב על דבר סידור הגט ביחידי, כבר נהגו בכל בתי דינים בקהלות ישראל, לסדר הגט מיד האיש לאשתו ביחידי. ואין מי שיחוש להוראתו של הנודע ביהודה.
ובשו"ת מים חיים (רפאפורט אהע"ז סי' סג אותיות לג לד). מאריך לסתור דברי הנודע ביהודה, ולאחר מכן כותב אמנם פה המנהג אחר שעומד הרב על המחקר בסדר השמות של המגרש והמתגרשת ובעיון, הוא מוסר להמסדר אחד מדייני הקהלה לסדר הגט כראוי, והוא מסדר ביחידי, ובכל הצטרכות שלשה מצרף עמו העדי מסירה כמובא בסדר מהר"ם, וכן המנהג פה ע"פ רבנן קשישאי גאוני קדמאי.
