הרימון

ב' שבט ה'תשע"א


פוריות הארץ:

בתיאור הפוריות החקלאית של ארץ ישראל, נכתב במקרא: “כי ה’ אלוקיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר, ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש” אלו הם למעשה שבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל.

ברכתו:

לפני אכילתו מברכים: “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ”. בכך אינה שונה ברכתו משאר פירות העץ. אך לאחר אכילתו אין מברכים ברכת “בורא נפשות” כפי שמברכים על פירות העץ האחרים, אלא מברכים את הברכה המיוחדת לאחר אכילת פירות משבעת המינים. ברכה המתחילה בנוסח “ברוך אתה ה’… על העץ ועל פרי העץ” ומסתיימת ב”ברוך אתה ה’ על הארץ ועל הפירות” בברכה זו מדגישים אנו את תודתנו הייחודית לבורא, על הפירות שבהם שיבח את הארץ.

יופיו של רבי יוחנן:

התלמוד בבואו לתאר את יפי תארו של רבי יוחנן, מספר: הרוצה לראות יופיו של רבי יוחנן, יביא כוס של כסף צרוף וימלאנו גרעינים של רימון אדום, ויעטר כּ‏ליל של ורד אדום על פיו, ויניחנו בין חמה לצל – ואותו זוהר, מעין יופיו של רבי יוחנן הוא.

תכונות רפואיות:

הרימון הינו ללא ספק אחד הפירות היותר משובחים ואף בעל תכונות בריאותיות רבות. בין היתר הוא מכיל חומר מונע חמצון, המונע יצירת רדיקלים חופשיים הגורמים למחלות רבות וביניהם סרטן.

סימן טוב:

הרימון מכיל בין 200 ל1000 גרגירים, ובממוצע מכיל 600 גרגירים. יש שהשוו את המספר ל-613 [תרי”ג] המצוות. הרימון חונט באביב ומבשיל לקראת חגי תשרי. נוהגים לאוכלו בראש השנה, לשם סימן ומזל טוב, ולומר לפני אכילתו: יהי רצון… שירבו זכויותינו כרימון. כדברי חכם התלמוד ריש לקיש –  בבואו ללמד זכות על עם ישראל: “שאפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון” (עירובין י”ט).

גידול של 500%:

המדינות העיקריות המגדלות רימונים הן מדינות אגן הים התיכון ובתוכם כמובן ארץ ישראל. בעשור האחרון גדלו מספר עצי הרימון הנטועים בישראל בלמעלה מ500% ורובם מיוצאים לרחבי העולם. הרימונים המיוצאים הינם הזנים המבשילים בסוף חודש חשוון. הרימון נוח מאד לייצוא, בשל יכולתו לשמור על טריותו אף ללא קירור למשך למעלה מחודש ימים.

ערלה – חזירים:

חזירים זו שמה של תופעה ייחודית לרימון [ולזית] אלו הם ענפים שאינם צומחים  מגזע העץ, אלא משורשיו. כידוע, בשלוש שנותיו הראשונות של העץ, פירותיו ערלה ואסורים באכילה. בעץ הרימון, ייתכן שהעץ יהיה בוגר בן למעלה מ3 שנים, אך ענפים חדשים יצאו משורשיו, לענפים – חזירים אלו יש למנות שנות ערלה חדשות ללא קשר לגילו המקורי של העץ, ורימונים שיגדלו על ענפים אלו לפני הגיעם לגיל שלוש, אסורים משום ערלה.

לא כל חזיר נחשב כעץ חדש לעניין ערלה. הכלל המנחה הוא, שכל ענף שמקור צמיחתו הוא מתחת לפני הקרקע, הרי הוא כעץ חדש. ואילו ענף שצמח ממקום שאינו מכוסה באדמה וכלשון ההלכה “רואה פני השמש” אין הוא נחשב כעץ חדש, ומתייחס לגילו המקורי של העץ.

הרב יוסי שטיינברגר מומחה ומרצה לכשרות המזון

להזמנת הרצאות בליווי מצגות 052/6016266

kosher93@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *