סגירת פח אשפה בימות הקיץ

ט"ו חשון ה'תשע"א

נשאלתי אם מותר לסגור כלי המיוחד לאשפה בימי הקיץ בשבת, כדי שלא יריח ריח רע, אע”פ שסביר להניח שיש בו זבובים שניצודים על ידי סגירת פח האשפה.

והשבתי שלכאו’ יש לאסור , דהנה בסי’ שט”ז סע’ ג’ הביא הרמ”א את מה שנחלקו המרדכי והטור בתיבה שיש בו זבובים אם מותר לסוגרו, דהמרדכי ובעה”ת אסרו משום צידה, ואע”פ שאינו מתכוון לצידה מ”מ הוי פסיק רישיה ואסור, ואילו הטור התיר כיון דכאשר יפתח את התיבה יברחו הזבובים, ונמצא שאין כאן צידה.

ובט”ז שם הוסיף דאם אינו ידוע שיש שם זבובים לא חשיב פסי”ר כיון דאין זה ודאי שיצודו זבובים על ידי סגירת התיבה, ועי’ בביאור הלכה (ד”ה ולכן יש ליזהר) מש”כ לפלפל בדברי הט”ז (והארכתי במק”א). ובביאור הלכה (ד”ה ויש מקילין) הוסיף עוד סמך להיתר באופן שיש אוכלים וכדו’ בתיבה, שבודאי לא ניחא ליה שיהיו שם זבובים, ונמצא דהוי פסי”ר דלא ניחא ליה דיותר יש לצדד בו להתיר, ע”ש.

והנה לכאו’ צ”ע בטעם שכתב הטור להתיר, דכיון שעם פתיחת התיבה יברחו הזבובים אין בו משום איסור צידה, שהרי מצאנו דפריסת מחצלת על גבי כוורת חשיב מעשה צידה, כמבואר בגמ’ שבת (מ”ג א’ ב’, ע”ש שעושה כן מפני החמה או מפני הגשמים, וחשיב אינו מתכוון, ועי’ ביצה דף ל”ו דחשיב פסי”ר), וכן נפסק בשו”ע (ס”ד). והרי לדברי הטור כיון שעם הסרת המחצלת יברחו הדבורים שוב לא יהיה בו משום איסור צידה. ועי’ בטור מש”כ שהכוורת קטנה והדבורים ניצודין בה, שהרי מ”מ כיון שפתח את הכוורת יברחו הדבורים ולא ישארו בידו, ועי’ גם בב”י שדחה דבריו. ועי’ במשנ”ב (סקט”ז) מש”כ בשם הט”ז לחלק בין זבובים קטנים לבין דבורים שהם גדולים יותר, אבל בטור לא הזכיר חילוק זה, וצ”ב.

ונראים דברי החזו”א (או”ח סי’ נ”ב אות ט”ו), שכתב דכוונת טור במש”כ שיברחו הזבובים עם פתיחת התיבה הוא דלא חשיב צידה אלא במכניס תחת ידו ויכול לשלוט בהם, וא”כ שאני כוורת דבורים דזה גופא שהדבורים כבושים בתוך הכוורת הוי צידה, כיון שכך הוא רצון הבעלים ושימושו בדבורים שיהיו בכוורת שהוא מקומם המיוחד (לעשיית הדבש), והיא עצם צידתן שיהיו כבושים תחת יד האדם בכוורת. ולכן י”ל דאע”פ שעם הסרת המחצלת יברחו הדבורים, אכתי אית ביה משום צידה, כיון שלעת עתה כבושים הדבורים תוך הכוורת, שהוא עיקר רצונו של האדם. משא”כ בזבובים שבתיבה שאינו נהנה ממה שהם בתיבה, בזה ליכא צידה באופן שיברחו מיד עם פתיחת התיבה. ע”ש דאכתי צ”ל שהכוורת קטנה, שאם היה אדם בתוכה היה מגיעם, דאל”כ אין שם צידה עליו, ע”ש.

וע”פ דברי החזו”א נמצא דלא שייך התירו של הטור בסגירת כלי אשפה, דשאני כלי אשפה שרצונו שיהיו הדבורים ניצודים תוך התיבה ולא יצאו החוצה, ואינו דומה לתיבה שהתיר בו הטור. וגם לא שייך בזה היתרו של הט”ז הנ”ל, שכן בימות הקיץ הארוכים קרוב לודאי הוא שיש זבובים בכלי אשפה, וקרוב לומר דהוי כפסי”ר. וכמו כן לא שייך מש”כ הביאור הלכה דהוי פסי”ר דלא ניחא ליה, שהרי שפיר ניחא ליה במה שיהיו הזבובים ניצודים תוך הכלי, ולא יצאו לתוך אוויר הבית.

אלא שנראה להתיר את סגירת את פח האשפה מטעם אחר, אף במקום דהוי פסיק רישיה של צידת הזבובים. והוא כי הנה כל דין צידה של זבובים אינו אלא מדרבנן, שכן אין במינם ניצודים. ואע”פ שהחמיר המג”א בפסי”ר באיסור דרבנן, וכמו שמבואר גם ברמ”א סי’ שי”ד, מ”מ כבר כתב המשנ”ב (שם ס”ק י”א) דהיכא דהוי גם מקלקל או כלאחר או מלאכה שאינה צריכה לגופא דאז דעת האחרונים להקל. וא”כ הרי בנידון דידן לא רק דהוי דרבנן משום דאין במינם ניצודים, אלא הוי ג”כ מלאכה שא”צ לגופא כדין צידה נחשים ומזיקין, הואיל ואין בו צורך בזבובים שבפח וכל ניחותא דידיה אינו אלא במה שאין הם חוצה לה. ובזה שפיר יש להתיר את מעשה סגירת הפח.

גם יש לצרף בזה את דעת הרשב”א דמותר לנעול דלת ביתו אע”פ שנמצא בו צבי שמור, ואין איסור פסי”ר בצידת הצבי בכה”ג, כיון שכך הוא דרך בני אדם לסגור ביתם לשמירתם, והואיל ואין בדרך כלל מעשה צידה בסגירת הדלת, לכך מותר גם אם נעשה בו מעשה צידה. וכן הוא בסגירת פח אשפה, שאף בזה אין המעשה מתפרש כמעשה צידה אלא כדרך בני אדם לסגור כלי אשפה. [ובביאור דברי הרשב”א עי’ באב”נ ח”א סי’ קצ”ד ובעונג יו”ט סי’ כ”ב.] ואע”פ שבמשנ”ב (סי’ שט”ז ס”ק כ”ה ובשעה”צ סקל”ג) כתב דעיקר ההלכה כדעת הר”ן החולק על הרשב”א, וס”ל דחייב בזה ככל דין פסי”ר דעלמא, וכ”כ הגרעק”א להוכיח מדברי הרמ”א ופוקסים שדנו אם מותר לסגור התיבה שיש בה זבובים, מ”מ חזיא שיטת הרשב”א להיצטרופי להיתר הנ”ל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *