שאלה:
אדם שהסיג גבול בקרקע חברו וספח חלק מהקרקע איליו האם יכול התובע לתבוע את הפולש לסילוק יד ?
האם בעל הקרקע יכול לתבוע תשלום עבור השימוש הניקרא דמי שימוש ראויים ?
האם צריך היום בימנו שיש תוכניות מדידה וסימון גבולות ע"פ חוק גם מחאה בתוך 3 שנים ?
תשובה:
שלום וברכה,
אם בנה על גבי קרקע חברו בכוונה – ואפילו על חלק קטן מהקרקע של חברו, חייב הבונה לסתור את הבניינים ולהחזיר את הקרקע לחברו. ואין תקנת השבים בקרקע.
ונחלקו הפוסקים אם הקבלן פלש בבנייה לשטח השכן ולא היה זאת מידיעת בעל הבית, נחלקו הפוסקים אם חייב לסתור את הבניינים ולהחזיר את הקרקע או שיכול לחייבו שימכור לו את הקרקע שבנה על גביו.
לכל השיטות אם לא מחייב את הבונה לסתור את הבניין יכול בעל הקרקע לדרוש של מכירת קרקע לפי המחיר של הקרקע. ועל העבר שהשתמש עד שהתברר שלקח ממנו קרקע, יצטרך לשלם שכירות עבור השימוש בקרקע.
כיום שיש רישומים על הקרקע, לא יועיל חזקת ג' שנים גם אם בעל הקרקע לא מיחה, כיון שהמחזיק לא יכול לטעון שקנה את הקרקע, מאחר והרישום על שם בעל הקרקע ולא על שם המחזיק.
בהצלחה.
מקורות:
כתב הרמ"א בהגהתו לשולחן ערוך הלכות גזילה סימן שס ס"א: "גזל קרקע ובנה עליה בניינים גדולים, צריך לסתור הכל ולהשיב קרקע לבעלים, דלא עשו תקנת השבים בקרקע (ר' ירוחם נל"א ח"ו)".
ובסמ"ע ס"ק ו פירש הטעם שלא עשו תקנת השבים בקרקע, משום שקרקע הוא דבר קבוע והיה לו לדעת שהוא של נגזל, ולא היה לו לבנות על גבי קרקע של חברו. [ובשער המשפט גרס בדברי הסמ"ע לא היה לו לקנותו ולכן הקשה עליו, ובנתיבות תקין את דברי הסמ"ע שלא היה לו לבנות על גבי קרקע].
ובלבוש הביא טעם אחר, שהטעם שעשו תקנת השבים, כדי שהגזלן לא יעלים את הגזילה, ובקרקע לא יכול להעלים ולכן לא תקנו בו.
בשו"ת המבי"ט ח"ג סימן קמג [הובא בשער המשפט ובפת"ש] סובר שדווקא אם ידע שהקרקע גזולה ובנה על גבה בניינים שמחייבים אותו לסתור את הבניינים. אולם אם הבנאים בנו שלא מדעת הבעלים והכניסו אמה אחת לתוך שטח חברו, יש תקנת השבים ולא צריך לסתור בניינו אלא ישלם לו את הקרקע שלקח ממנו, משום שהוא לא לקח בעצמו את הקרקע ולא עבר על איסור לא תשיג. ובמשנה למלך פ"ז מהלכות גניבה הלכה י"א כתב על דברי המבי"ט – ואין נראים לי דבריו כלל. ובתשובת רשמי שאלה [חו"מ] סוף סי' נ"ו שהביא דברי המשנה למלך ומסיים דצ"ע.
ובשער המשפט כתב שאם בנה בלא כוונה אם חייב לסתור הבניינים ולהחזיר את הקרקע יהיה תלוי במחלוקת אם פוסקים את תקנת יהושע [שו"ע סימן רסד סעיף ה] בנחיל של דבורים שישבו על ענף של חברו שתקנת יהושע שיכול לקוץ הענף ולשלם את דמי הענף, וכן שבעל החבית של יין מחויב לשפוך את יינו כדי להציל את הדבש של חברו שאח"כ ישלם, וכן כאן יהיה חייב למכור לו את הקרקע כדי שלא יצטרך בעל הבניינים לסתור את הבניינים.
שונה גזילת קרקע מגילת מטלטלים, שבמטלטלים הגזלן לא משלם על השימוש במטלטלים, אלא צריך להחזיר את המטלטלים שגזל, אולם בקרקע אינה נגזלת וברשות בעלים עומדת, ולכן גזלן שהשתמש בקרקע חייב לשלם עבור השימוש בקרקע – ראה שו"ע סימן שעא ס"ב.
השאילה הייתה לא לגבי בניינים אלא סיפוח חלק מהקרקע של השכן למגרשו עי הוזזת גדר ההפרדה והצבת הגדר ההפרדה מבטון בתוך מגרש השכן .ולכן גם השאילה השניה האם חייב לשלם עבור השימוש בחצר כל עוד לא השיבה לבעלים
כבוד בית הדין כותב ציטוט "לכל השיטות אם לא מחייב את הבונה לסתור את הבניין יכול בעל הקרקע לדרוש של מכירת קרקע לפי המחיר של הקרקע. ועל העבר שהשתמש עד שהתברר שלקח ממנו קרקע, יצטרך לשלם שכירות עבור השימוש בקרקע." בעל הקרקע אנו מעוניין למכור אלא רוצה בחזרה את הקרקע שלו בחזרה , ובשביל להשיבה צריך לסתור את גדר הבטון שבנה הגזלן בחצרו של הנגזל וע"י זה ספח לעצמו חלק מחצר הניגזל ולבנות בחזרה את הגדר מבטון או מכל דבר אחר להפריד בין שתי החלקות ע"פ תוכנית המדידה של המודד שמדד , המופיעה ברשת הארצית של מדינת ישראל , ולכן השאלה האם יוכל הנגזל באופן הזה לעמוד על זה לקבל את חצרו , ומה המקורות לך ?
אם מדובר בבנייה של גדר ביטון, ודאי שמחייבים את הבונה לפרק את הקיר ביטון ולהחזיר לו את השטח, וגם לשיטות שהבאנו בתשובה שאם בנה בשוגג לא חייב לפרק את הבניין אלא ישלם לו עבור השטח, זה דווקא בבניינים שהפירוק כרוך בהפסד, אבל כאן שמדבור בקיר ביטון הדין חוזר למה שהבאנו מהשו"ע שאין תקנת השבים בקרקע וחייב להשיב את הגזילה גם אם נעשה בשוגג.
הבאנו בתשובה מהשו"ע שאם דר בחצר חברו שלא ברשות חייבים לשלם שכר שימוש, כיון שקרקע ברשות בעלים עומדת. אולם במקרה שלך שלא היה ידוע שהקרקע גזולה והיה טעות במדידה הרי שהקרקע לא הייתה מיועדת להשכרה, ודיו כבית דלא קיימא לאגרא – בית שאינו עומד להשכרה שעל פסקו בגמרא שזה נהנה וזה לא חסר – פטור. אלא שאם השכיר את השטח לאחרים יהיה חייב לשלם את השכירות לבעל הקרקע.
בהתאם לתשובת בית הדין הנכבד האם מיום שנודע לשכן שפלש לקרקע חברו כי יש טעות במידהוהוא מחזיק בקרקע של השכן ומסרב לפנותה האם יצטרך לשלם שכירות הקרקע , ? מיום שנודע לו ? או למפרע מיום שהחזיק בה ? כי אז התברר שלמפרע היה נוח לו ויש ליתן ספק לטענתו כי לא היה מודע לטעות כי אחרת מדוע לא פינה כשהובא לידיעתו הטעות ?
כמו שהבאנו שכל עוד שלא נודע, הרי שהקרקע לא עומדת להשכרה, וצריך לבדוק אם הוא החסיר לבעלים בשימוש. ובכל מקרה אחרי שנודע על הטעות הוא חייב להשיב את הקרקע, ואם ממשיך להשתמש בקרקע הוא יהיה חייב לשלם על השימוש בקרקע.
השאר תגובה