לתרומות לחץ כאן

אומת נוודים

להצטרפות לאלפי המנויים ולקבל את העלון חינם, לשלוח הערות או תגובות, נא ליצור קשר עם הרב יהושע אלט בכתובת [email protected]. העלון מתפרסם בשש יבשות וביותר מארבעים מדינות ברחבי תבל.

כדי לרכוש אחד מהספרים (באנגלית) של המחבר (עותק או ספר אלקטרוני) ולקבל אותו במשלוח עד דלת ביתך, אנא שלח דוא"ל לכתובת [email protected]  או בקר בכתובת https://amzn.to/3eyh5xP.

המחבר מרשה ומעודד לכל מי שרוצה להעתיק ולהפיץ את העלון לזכות את הרבים.

ר' אלט זכה ללמוד תחת הרה"ג מרדכי פרידלענדער זצ"ל והוסמך לרבנות על ידי הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל. ר' אלט הוציא שלשה ספרים במגוון נושאים בעניעי יהדות ומחשבת ישראל. כתביו מופיעים באנגלית, אידיש, עברית, גרמנית וצרפתית.

אומת נוודים

 

בתקופת השואה כתב ר' יששכר שלמה טייכטל שמי שסוקר את תולדות גלותנו שם לב שמעולם לא מצאנו מקום מנוחה. גם אם פעלנו בשלווה במקום מסוים, זה לא נמשך זמן רב, שכן הם הגבירו את שנאתם כלפינו עד כדי כך שגנבו את רכושנו וגירשו אותנו מארצם, מרוששים וחסרי כל. לאורך הגלות שלנו נדדנו מאומה לאומה ומאסון לאסון כפי שאכן קורה היום (בתקופת השואה) באכזריות עזה בכל אירופה. פשוט אי אפשר לתאר כמו שאמר רבן שמעון בן גמליאל, "אם ננסה לרשום את כל הקשיים, לא נצליח" (שבת יג:).

זה לא חדש (כמו שאומר הפתגם ההיסטוריה חוזרת על עצמה). אף על פי כן, בימים קדומים בהם נאלצנו לעזוב מקום מסוים, מעולם לא שקלנו להקים מקום התכנסות ויישוב חדש בארצנו הקדושה. רק לאחרונה בעשורים האחרונים קמה תנועה לרכישת שדות ונכסים בארץ ישראל, לפריחתם ולבנות בתים ומטעים. חלקי אדמה שבמשך 2,000 שנה היו ביצות שוממות ומלאות מחלות, מתאימים כיום למגורים. מאז תחילתה של תנועה זו הפכה ארץ ישראל לארץ פורה וסחירה, למרות כל המכשולים שנתקלו בהם החלוצים. היא הפכה לגבעה מקושטת שלקראתה פונים עשרות אלפי אנשים, היפה שבאתרים, שמחת כל כדור הארץ (תהלים מח:ג).

 

מדוע היהודים מעולם לא שקלו לעשות זאת בעבר? אבותינו, לרבות גדולים רבים, מעולם לא חשבו לרכוש וליישב את ארץ ישראל גם בזמן גירוש. כעת, לאחר שהיו בגלות כל כך הרבה זמן, כל יהודי התפוצות שואבים השראה מהרעיון הזה והם חדורים משב חיים, שאיפה חדשה לבנות את הארץ על ידי הקמת בתים, רכישת שדות, עבודת האדמה ונטיעת גנים. עצים. הם רוצים להפוך את האדמה למגורים, להכין ולאפשר לה לקבל את ילדיה. נכון שלפני למעלה מ-300 שנה בשנת 1563 עשה האציל דון יוסף הנשיא, חבר חצר הסולטן, מאמצים לבנות מחדש את ארץ ישראל ולהפוך אותה למקום התכנסות ומגורים ליהודים. ברשות הסולטן הוא שלח פועלים ובעלי מלאכה והוא אף ביקר את עצמו מדי פעם כדי לפקח על העובדים. אבל הוא לא הצליח. הערבים השכנים קינאו מאוד, הפריעו לעבודה וביטלו את המאמץ הזה. כיום (בשנת 1942) גדלים מדי יום המאמצים לבנייה מחדש של האדמה, למרות קנאתם של הערבים. שום מכשול או הרתעה לא יכולים לעצור את העובדים מלבצע את תפקידם. מיום ליום האדמה מתרחבת וצומחת עם בתים חדשים, עצים, שדות, כרמים ומטעים. זה בהחלט לא עניין פשוט ואין ספק שזו לא תופעת טבע.

 

כותב ר' טייכטל, "את התשובה גיליתי על ידי המקובל שהוא בעל המשניות החסידות. הוא מעיר על המשנה (סוטה ט:טו) שאומרת כי הגליל יחרב מבתים: כשה' העניק לי את הזכות לעלות לארץ ישראל, לצפת, ראיתי במו עיני כיצד קללה זו התממשה. בשל חטאינו הרבים הוא מלא בבתים הרוסים. אבל בשנתיים שנשארתי שם שמחתי לראות שמיום ליום זה נבנה מחדש. אני טוען שזהו סימן לבואו הקרבה של הגואל, שהרי אם הוא יבוא כשארץ ישראל נמצאת במצב של חורבן לא יהיה מקום לגור לכל השבים.

 

אותו דבר קרה בפעם הראשונה שנכנסנו לארץ. הרבנים שלנו קובעים שה' עצר את העם היהודי במדבר במשך 40 שנה כדי שהארץ תוכל להחזיר את כוחה המקורי. כשיצאו היהודים ממצרים, הרסו האמורי ועקרו עצים ומבנים מתוך מחשבה שישראל ייכנסו מיד לארץ וימצאו אותה חרבה. ה' הביא אותם כשהארץ התחדשה לבסוף (שמות רבה כ:טז).

 

כך יקרה כשיגיע המשיח. זה מוכיח שהאדמה חייבת להיבנות בבתים ובעצים לפני בוא המשיח. וזהו סימן מבטיח לגאולה הקרובה.

 

הבינו כי מחבר המילים הללו היה אחד המקובלים הגדולים, הקדושים  ביותר בדורות הקודמים. הוא חווה גילויים של אליהו הנביא וכל דבריו נאמרו עם רוח הקודש. מי בדורנו אציל מספיק כדי להתווכח איתו?

 

 

אז יש לנו תשובה לשאלתנו: מאחר שאנו חיים בסוף הגלות, קרוב לגאולה, ה' נתן השראה לעם היהודי להתמסר לבנייה מחדש של הארץ ולהפיכתה למגורים. הוא מכין את הארץ כדי שהעולים יוכלו להתאסף בה בשעת הגאולה. מכל מקום, בניית הארץ מחדש היא סימן מבטיח לגאולה והיא תחילתה של הגאולה על פי המשניות החסידות. רבים מאחינו היהודים הגיעו לארץ ובנו ערים, כפרים, גנים ומטעים. הם הפכו מרחבים גדולים של ביצות שורצות מחלות לאדמה יבשה ולשדות פוריים ומשגשגים. הם הקריבו וסיכנו את עצמם כדי לבנות את הארץ ולהפוך אותה ראויה למחייה. האם יש בכלל צל של ספק שזו עבודת ה' המופלאה ושזה סימן שישועתנו תבוא בקרוב?! זו ללא ספק תחילתה של הגאולה (אם הבנים שמחה, עמ' 180-183)!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *