|
|
למ"ד משאצל"ג חייב |
למ"ד משאצל"ג פטור |
|
דם הנדה למ"ד לא חזי לחתול |
לתוס' עה: ורש"י צ. פטור שכ' דמתני' דלא כרי"ה מפני שחייב במשמשי ע"ז הא דם נדה פטור שפיר אתיא כרי"ה ולתורא"ש עה: חייב ברביעית דדמי למוציא טומאה מביתו צג: דחייב. [אבל לרש"י ותוס' הנ"ל הוצאה מפני טומאה חייב רק בראוי עכ"פ לכלב[3], וכן מת אע"פ שלא ראוי לשימוש ואסור בהנאה מ"מ יש לו חשיבות דאין זורקו סתם כך אלא מצניעו וצ"ע]. |
פטור |
|
עצי אשרה ומשמשי ע"ז
|
להר"מ פטור דבעי ראוי לשימוש [ורק לרי"ה עצמו צ. חייב דחזי לשרפה] לרמב"ן ור"ן אף לר' יהודה עצמו פטור במוציאו סתם ולא לשרפה כסתמא דגמ' עה: דאתיא אף כרי"ה ודלא כרש"י דזה לא אתי כרי"ה |
פטור. תוס' צד. |
|
עצי אשרה לשרפה |
חייב ולרמב"ן פטור דאין לזה שום חשיבות[ורק לרי"ה חייב] |
לתורי"ד צ. רמב"ן ור"ן צ. פטור[4] |
|
חמץ בפסח לבערו |
לכ' דינו כמוציא עצי אשרה לשרפה |
לכ' דינו כמוציא עצי אשרה לשרפה [וילה"ע על מ"ב תמ"ד שאסר לומר לגוי להוציא חמצו לרה"ר רק לכרמלית דהוי שבוד"ש. וקצ"ע דאף לרה"ר הוי שבוד"ש כיון דהוי רק משאצל"ג וכנ"ל] |
|
מקק ספרים ומטפחותיהן |
חייב |
רמב"ן פטור לתורי"ד צ. חייב שמצניעין לגונזן ועדיף ממת שאין מצניעו אלא קוברו מיד |
|
מת |
חייב [ואפי' להר"מ דפטר בעצי אשרה מחייב במת דחשיב טפי] |
פטור [אכן להר"ח צה: אם המת מסריח הוי משצל"ג ורק כשמוציאו שלא יטמא הנכנס להבית פטור וזה עדיף מריח רע שכאן רק מציל מן העתיד ולא מן ההווה]. |
|
כזית נבלה וכעדשה משרץ |
חייב [דמוציא טומאה מביתו] |
פטור. צג: |
|
קדשים פסולין |
חייב [כאבא שאול צא.][5] |
לתורי"ד צא. חייב שהק' למה מוציא שתי הלחם חייב ומוציא עצי אשירה פטור ותי' דדמי למקק הספרים שמצניעין לשורפן דחייב אף לר"ש ע"ש. ולרמב"ן דפוטר במקק ספרים לר"ש א"כ ה"נ יהא פטור |
|
ריח רע |
להר"מ וריטב"א צ. ורשב"א צד. ולבעה"מ ספי"ג חייב |
לרש"י וריטב"א צ. פטור ולמאירי צג: בשם ירושלמי ור"ח הנ"ל גבי מת חייב שההיזק לפנינו כמושנתב"ל |
