|
|
לרבה (בדרב חסדא)
|
לר' יוסף (בדרב חסדא)
|
לר' יצחק |
|
אין נותנין כלי תחת נר להציל השמן |
דלא הקילו לטלטל לצורך הצלה שאינה מצויה (והכא לא מצוי פסידא דרגילין ליתן כלי שם מבעו"י תוס' וזה לשיטתם מב: דמותר להניח כלי תחת הנר מבעו"י) |
דאסור לבטל כלי מהיכנו ואף שיכול לנער ז"א שהרי הוי בסיס לזמן או משום דאין רצונו לנער ע' מג"א. ורעק"א העיר הרי יכול להניח דבר המותר על הנר וי"ל דאסור לעשות כן שהרי חייב לנער דבר האסור וכש"כ שא"י לגרום טלטול מוקצה ע"י ד"א |
דאין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל |
|
נשברה חבית של טבל מביא כלי ומניח תחתיה |
בגולפי חדתי דשכיח פסידא אבל בצריך למקומו לא סגי דהאיסור הטרחא |
שאם עבר ותיקנו מתוקן ואף שמבטלו מהיכנו לזמן עד שמתקנו מ"מ האיסור קל דאפשר לסלקו ….. |
בצריך למקומו |
|
נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות |
ניצוצות דשכיח פסידא |
אין בהן ממש ול"ה מוקצה אחר שנחו |
בצריך למקומו |
|
כופין קערה על הנר שלא תאחוז בקורה |
בבתי גחיני דשכיח פסידא |
לא קשה כלום משם |
בצריך למקומו |
|
קורה שנשברה סומכין אותה בספסל |
בכשורי חדתי דשכיח פסידא |
דרפי ואי בעי שקיל לה צ"ב למה לא הוי ביטול לזמן כיון שאין רוצה לסלקו כמו בשמן וצ"ל דכיון דל"ה מוקצה עדיף |
בצריך למקומו |
|
נותנין כלי תחת הדלף |
בבתי חדתי דשכיח פסידא |
בדלף הראוי שאינו מוקצה |
בצריך למקומו א"נ בדלף הראוי שאינו מוקצה תוס' |
|
כופין הסל לפני האפרוחין |
דשכיח פסידא. תוד"ה כופין |
ליכא ביטול מהיכנו אפי' לזמן כיון שיכול להפריחן ואין מוקצה לחצי שבת |
בצריך למקומו |
|
פורסין מחצלות ע"ג אבנים או לבנים |
דשכיח פסידא |
לא קשה כלום משם |
באבנים מקורזלות ובלבנים שנשתיירו מבנין דחזי למיזגא |
|
כופין כלי על ביצה שנולדה שלא תישבר |
דשכיח פסידא |
לא קשה כלום משם |
בצריך למקומו |
|
פורסין מחצלת ע"ג כוורת |
דשכיח פסידא |
לא קשה כלום משם |
בדאיכא דבש או כשיש שם חלות שחישב עליהן |
|
אין עושין מחיצה בשביל מת |
צ"ע אי חשיב הצלה מצויה |
— |
דאין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל |
|
|
|
|
|
