ג' שאלות שצריך לשאול בער"ש סמוך לחשכה – לד.

ג' שאלות ששואל בער"ש סמוך לחשכה	הדין בזה"ז	הדין בערב יו"ט
עשרתם וכן אם הפרישו חלה (שו"ע) ומרש"י נראה דרק שואל על פירות שלא נגמרה מלאכתן למעשר וא"כ א"צ לשאול על חלה	לרמ"א א"צ לשאול רק כשהדרך לעשר. וע' מ"ב ר"ס י"ג דבזה"ז א"צ לשאול על החלה רק בער"פ ע' בא"א. ולכ' בחו"ל א"צ לשאול על החלה בכל ענין דיכול לאכול בשבת ומפריש במוצ"ש.	צריך דאסור להפריש תרו"מ ביו"ט וכן הפרשת חלה אסור אא"כ העיסה נילושה ביו"ט. וביוכ"פ א"צ לשאול.
ערבתם ערו"ח ולרש"י כאן גם ערו"ת וע"ע רש"י גיטין ו:	א"צ לשאול רק כשהדרך לעשותו	צריך לשאול וכן ביוכ"פ
הדליקו את הנר וכן צריך להפסיקן משאר מלאכה. מ"ב י"ד	אולי כשהפמוטות על השלחן זה גופא הוי כשומר וכן כשיש צופר אפשר לסמוך ע"ז כשומר	א"צ לומר דיכול להדליק ביו"ט (שפ"א) אבל ביוכ"פ צריך

	הדין בביה"ש
לעשר טבל	אסור אפי' טבל דרבנן
להטביל כלים שטמאים מה"ת	אסור, אבל כלים טמאים מדרבנן מותר וכלים חדשים מחלוקת בסי' שכ"ג
להדליק את הנר בער"ש	אסור וע' חי' ר"ן ורע"ב דאף ע"י גוי אסור אבל בשו"ע רס"א א' התיר
ערובי תחומין	אסור דשביתתו חמורה אבל בדיעבד לרש"י העירוב כשר דאזלי' לקולא מספק דרבנן ולתוס' לא מהני
שאר שבותין	אסור למ"ד גזרו עליהן ביה"ש דלא ליתו להקל אף בדאורייתא
לעשר דמאי	מותר (דרוב ע"ה מעשרין)
עירובי חצרות	מותר דל"ה שביתה מעלייתא
עירובי תבשילין	מותר
להטמין חמין	מותר (דל"ש לחוש שמא ימצא קדירתו שנצטננה ביה"ש)