|
|
נר במוצ"ש |
בשמים |
|
הטעם שמברכין ע"ז |
שאז נברא האש |
להשיב את הנפש מצער עזיבת הנשמה יתירה |
|
אי מחזרין אחריהן |
לא |
לא ק"ו מנר רא"ש |
|
כשלא שבתו |
אסור |
מותר כגון שגוי קצצו לעצמו בשבת |
|
של גוי |
אסור כשנדלק בשבת [ומרש"י נג. ד"ה שהיתה נראה דאף כשנדלק מער"ש אסור כיון שעושה מלאכה לאורו וכ"פ פמ"ג רח"ץ מ"ז ד'] אבל ודאי נדלק במוצ"ש מותר |
מותר |
|
כשנדלק מגוי אחר |
כשגוי הדליק במוצ"ש מאש של גוי שני שהדליק בשבת אסור אבל כשישראל הדליק מאש של נכרי שהדליק בשבת מותר דמברך על התוספת אורה |
|
|
של מסבת עכו"ם |
מרי"ף נראה דאף במסבת גויים לא אמרי' סתמא לע"ז וכ"כ ביפ"ע בשם הירושלמי אכן בסוגיין נב: נראה שאסור אף בכה"ג וכ"כ מ"ב סק"כ [ושאני כרך דלא מוכרח דהוי מסיבה] |
אסור דבמסבת גויים סתמא לע"ז נב: |
|
של עבודה זרה |
אסור [אף כששבת] דאסור בהנאה בגחלת קשורה בו. ואם הדליק נר מזה מותר |
אסור |
|
בכרך שמחצה ישראל ומחצה גויים |
מותר דיש ס"ס אולי של ישראל ואף של גוי אולי נדלק רק במוצ"ש |
לרש"ש מותר ומעדני יו"ט מצדד לאיסור |
|
כשנעשה לכבוד |
אסור |
לא מהני |
|
כשמתכוון בעשייתן לכונה מועילה ושאינה מועילה |
לרש"י מהני ולתר"י לא בה"ל רצ"ח י"א ד"ה נר בהכ"נ |
בחנות של בשם נ' דמהני לכו"ע בכונה למכור וליהנות |
|
אי נשים מברכות |
בבה"ל רצ"ו ח' צידד לפטרן אבל מנהג העולם לחייבן ובס' הליכות ביתה ע' רכ"ז כ' דבט"ב שחל ביום א' אין מברכות במוצ"ש לכו"ע היות דלא הוי חלק מההבדלה וצ"ע |
כן |
|
אי יש ערבות |
כן מ"ב ל"ו ואע"פ דא"צ לחזר אחריו ולחזו"א ל"ה ז' ל"ש ערבות. וע"ע במ"ב רצ"ח ל"ד דצ"ע אי סומא מוציא אחרים |
למחבר רצ"ז ה' מוציא ומ"ב י"ג מביא שכל האחרונים חולקין כיון דיסודו ברכת הנהנין (ואינה מחוייבת כיון שא"צ לחזר אחריו) |
|
אי צריך ליהנות ממנו |
מחל' בגמ' נג: אי סגי בראוי ליהנות או בעי' הנאה בפועל |
כן |
|
|
