שאלה:
שלום הרב,
שאלה שהתחבטתי בה השנה, מבואר בשו"ע בכמה מקומות שכל מלאכה שהותרה בחול המועד, הותרה רק לצורך המועד, אם כן כיצד נעשה זה דבר היתר לבשל בחול המועד גם לצורך השבת הסמוכה ליום טוב.
הלא לצורך יום טוב שני התיר הרמ"א לקנות מצרכים גם בחול המועד, אף שהוא אסור, כדי שלא יבואו לזלזל בו, וטעם זה לא יצדק לגבי שבת, ובכל אופן מבואר שם שהדבר אסור.
אודה לכבודו אם יבאר את העניין, אשמח גם למקורות בנושא, כי לא מצאתי מי שמדבר בסוגיא זו.
יום טוב
תשובה:
שלום וברכה
הכלל תמיד שקדושה קלה מכינה לקדושה חמורה, כיון שאין יום חול באמצע, ולכן התירו לבשל ביום טוב לצורך השבת [בשונה משני ימים בראש השנה שהדבר אסור], ואם ביום טוב מותר מטעם זה להכין לשבת, כל שכן בחול המועד.
שלום הרב,
קראתי את תשובתך ועדיין לא התיישבה השאלה, הרי גם ביום טוב אסור להכין לצורך שבת, ויש בראשונים דעות שזהו איסור מן התורה, ולכן תקנו חז"ל (מפאת כבוד יו"ט או כבוד שבת) לעשות עירוב תבשילין, ולולי תקנה זו, אסור לבשל מיום טוב לשבת.
לכן איני רואה כיצד תירצת את הקושיא, כיוון שבחול המועד אין תקנה כזו של עירוב תבשילין, מה גם שגם כאשר יש שני ימים טובים, כמו ראש השנה, התירו לבשל רק ביום השני ולא הראשון, משום שהתירו שבות קרובה ולא רחוקה, ואם כן, מהיכן ההיתר בחול המועד.
באמת שאשמח למקורות בזה, כי לא מצאתי מי שעסק בזה.
יום טוב.
בחול המועד לא החמירו להצריך עירוב תבשילין… הרעיון של עירוב תבשילין הוא שמתחילים להכין את צרכי השבת כבר לפני יום טוב, כלומר בחול המועד…
השאר תגובה