|
|
שומע כעונה |
הרהור כדבור |
כתיבה כדבור |
|
בעל קרי |
אסור |
מותר כדאשכחן בסיני |
לכ' מותר |
|
ברכת התורה |
צריך |
א"צ ולגר"א צריך |
צריך שו"ע מ"ז ומשום דהוי מעשה או דעלול לדבר ולשב יעקב ברעק"א כ"ט הטעם דעי"ז מלמד לאחרים ועדיף מהרהור |
|
אי יכול לצאת מחצה בדבור ומחצה כך |
לא |
במשנה כב: משמע דאינו גומר בהרהור ואף לרבינא דהרהור כדבור |
לכ' הוי כהרהור |
|
אם בעי ראוי לבילה (ר"ל ראוי לדבר) |
בשאג"א סי' ו' חקר בזה |
אם נפרש דלרבינא הא דלא מהרהר ברכות ק"ש משום דלא ראוי לבילה מוכח דבעי ראוי לבילה אבל משאר אחרונים שלא פי' כן מוכח להפך |
לכ' הוי כהרהור |
|
אם יוצא בזה לכתחילה |
כן אכן ע"ע תוס' כא: דעדיף לומר קדושה מלצאת ע"י שומ"כ עכ"פ לרש"י דשומ"כ ל"ה כדבור ממש ליחשב כהפסק בשמו"ע |
ע' ברא"ש דהרהור יש חסרון שאינו משמיע לאזנו ובעה"מ חולק. וע"ע שאג"א ז' במסקנתו דאין בזה חסרון דצריך להשמיע לאזנו |
לכ' דינו כהרהור וברעק"א סי' ל' נקט דיש חסרון שלא השמיע לאזנו |
|
אם הוי הפסק בשמו"ע |
לרש"י לא לר"ת ור"י כן וקיי"ל כרש"י ק"ד ז' |
לרמ"א וד"מ סי' ס"ח ע"ש מוכח דהוי הפסק וצ"ע |
לכ' דינו כהרהור |
|
אם שייך עי"ז איסור ברכה לבטלה |
לצל"ח כא: תלוי במחל' רש"י ור"ת ור"י הנ"ל אכן ע' רעק"א ק"ד ז' וחזו"א ל"ב א' שחולקין |
הצל"ח כא. במסקנתו מדמה לה לשבועה |
לכ' דינו כהרהור |
|
אי מועיל לשבועה |
מחל' רמב"ן וראב"ד ע' צל"ח כא: דתלי להו במחל' רש"י ור"ת ור"י הנ"ל |
לצל"ח כא. לא דליכא ביטוי שפתיים. אכן לחו"י ברעק"א שם שייך וע"ע או"ת סי' צ"ו ושו"ת רעק"א הנ"ל |
לכ' דינו כהרהור |
