מהות השמחה בל”ג בעומר – “נעשה אדם נאמר בעבורך”

רבני בית ההוראה
ה' אייר ה'תשע"א

בגמ’ שבת פח: ואריב”ל בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב”ה – רבש”ע מה לילוד אשה בינינו? אמר להן – לקבל תורה בא.

אמרו לפניו – חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם – אתה מבקש ליתנה לבשר ודם – “מה אנוש כי תזכרנו – ובן אדם כי תפקדנו – ה’ אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ – אשר תנה הודך על השמים”.

אמר לו הקב”ה למשה – החזיר להם תשובה, אמר לפניו – רבש”ע מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם.

אמר לו – אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה שנא’ “מאחז פני כסא – פרשז עליו עננו”.

אמר להן… למצרים ירדתם… קנאה יש ביניכם…

מיד הודו לו להקב”ה שנאמר “ה’ אדוננו מה אדיר שמך” וגו’ ואילו “תנה הודך על השמים” לא כתיב.

ומפרש המהרש”א שם – שטענת המלאכים היתה שהואיל והאדם הוא ילוד אשה אין בו את ההכנה לקבל את חלק הנסתר של התורה שהוא רוחני – ולכן אמרו “תנה הודך” שהכונה היא לחלק הנסתר של התורה – על השמים – למלאכי השרת שהם מוכנים לקבלת דבר רוחני.

אמר לו הקב”ה חזור להם תשובה, ענה לו משה – מתיירא אני שלא ישרפוני בהבל פיהם דהיינו ינצחוני בטענה שהבל פיהם הוא יותר רוחני ומוכן להשיג דבר רוחני יותר מאדם המוטבע בחומר – פירוש נוסף אומר המהרש”א – י”ל שכונתו היא שינצחוני בהבל פיהם שאין בו חטא – מה שאין כן בן אדם יש בו חטא.

אמר לו הקב”ה אחוז בכסא כבודי – והכונה דהיינו, הגם שהאדם מוטבע בחומר הגוף כי הוא בשר ודם – מ”מ מצד שהוא אחוז בכסא כבודי – שנשמות הצדיקים צרורות בצרור החיים תחת כסא הכבוד – מוכן הוא לקבל דברים רוחניים ומושכלים – גם דברים נסתרים.

ומעתה בא משה בטענה אל המלאכים מאחר שדרך הנסתר של התורה גם ראוי לאדם – אם כן כבר ראוי ליתן לו את התורה מצד חלק הנגלה שבה ששייך רק לאדם מפני שהמלאכים אין להם יצה”ר ולא מידות וכו’ כמו שממשיכה הגמ’ שם. ע”כ חלק מדברי המהרש”א שם.

על פי דברי המהרש”א – יתכן לבאר את ענין השמחה ביום ל”ג בעומר.

מאחר וטענת המלאכים היתה “אשר תנה הודך על השמים” – ופירש המהרש”א וכן פירש רבינו האריז”ל והרמח”ל – שהכונה היא לחלק הנסתר שבתורה – על כן ביום ל”ג בעומר שהוא יום השייך לתיקון “חוד שבהוד” – אנו שמחים בנצחון על המלאכים בזה שאנו קבלנו את “ההוד” תורת הנסתר ולא המלאכים.

ויובן לפי זה מדוע הוא יום הילולא דרשב”י – כי על ידו התגלתה לנו תורת הנסתר.

ועוד יש להוסיף בזה.

הנה פירש המהרש”א את דברי הקב”ה – “אחוז בכסא כבודי” – שהכונה היא שיש תשובה לטענת המלאכים מצד שנשמות הצדיקים צרורות תחת כסא הכבוד – וממילא יש בהם את ההכנה לקבל גם את תורת הנסתר – וזו תשובה לטענת המלאכים שהאדם אין בו הכנה לחלק הנסתר שהוא רוחני.

ויתכן להרחיב את הדברים על פי דברי ה”קרית ספר” בהקדמתו וז”ל שם.

בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ …ברא את התורה…כי בזכותה נברא העולם וזו היא תורה שבכתב – ואחר כך ברא כסא כבודו ונפשות הצדיקים החצובות מתחתיו – ותורה שבעל פה הגנוזה וסדורה בהן כדכתיב “נכון כסאך מאז”…ובזכות שמו הגדול נתקיים העולם [כ”ו] דורות כמנינו [של שמו ית’] עד שנתנה התורה על יד משה רבינו ע”ה שזכה להיות סרסור בנתינתה – לפי שהיתה נפשו ראשית נפשות הצדיקים נוגעת ואינה נוגעת בכסא הכבוד – כדכתיב “אנכי עומד בין ה’ וביניכם בעת ההיא” ולפיכך היה שקול כנגד כל ישראל… עכ”ל.

מבואר בדברי ה”קרית ספר” – שכבר בבריאת העולם נגנזה התורה שבעל פה בנפשות הצדיקים – אשר נשמתן חצובה מתחת כסא הכבוד.

על פי זה יש להרחיב את התשובה של הקב”ה למשה “אחוז בכסא כבודי” – בעקבות דברי המהרש”א – שהכונה היא שגם תורת הנסתר ראויה לישראל – מפני שכבר מבריאת העולם נגנזה בנפשות הצדיקים.

מעתה יש לומר שהואיל ועיקר גילוי תורת הנסתר לעם ישראל היתה על ידי נשמתו הקדושה של רשב”י – יוצא אם כן שחלק מהנצחון על המלאכים הוא מכח אותה התשובה של “אחוז בכסא כבודי” דהיינו מפני שנשמתו של רשב”י – מוכנה עוד מבריאת העולם לקבל את תורת הנסתר.

ולפי זה יש לומר בעקבות מה שהתבאר שהשמחה של ל”ג בעומר היא על הנצחון על המלאכים בקבלת בתורה – שעל כן הוא יום שמחת רשב”י מפני שמציאות נשמתו של רשב”י היא הטענה שמכוחה זכינו בנצחון הזה.

ובספר “הוד שבהוד” ראיתי מובא בשם אדמו”ר מפשווערסק – לבאר את מילות הפיוט בר יוחאי “נעשה אדם נאמר בעבורך” – על פי המדרש המבאר שלפיכך אמר הקב”ה נעשה אדם בלשון רבים כדי לפייס את המלאכים על כך שהתורה ירדה לארץ – וכיון שלפי דברי המהרש”א הויכוח היה על תורת הנסתר אשר התגלתה על ידי רשב”י – על כן אנו אומרים לרשב”י “נעשה אדם נאמר בעבורך” – דהיינו בגלל תורת הנסתר אשר התגלתה על ידך – היה צורך לפייס את המלאכים ולומר להם בלשון רבים נעשה אדם. עכ”ד.

ולפי האמור יש להוסיף ולבאר – שהנצחון עצמו היה מכח הטענה של “אחוז בכסא כבודי” – והיינו מכח מציאות נשמתו של רשב”י – ואם כן ממש בגללו נוצחו המלאכים – נמצא ש”נעשה אדם נאמר” – למלאכים כדי לפייסם “בעבורך” – בגלל רשב”י.

והנה דעת ה”בית הלוי” – שהויכוח עם המלאכים היה על התורה שבעל פה אשר על ידה ניתן כח ההכרעה בתורה לאדם – ועל כך אמרו “אשר תנה הודך על השמים” – וכך מבואר בספר “תומר דבורה” – שהתורה שבעל פה היא מתיחסת למידת הוד.

וכך מביא ה”פרי צדיק” בשם האריז”ל – שאהרון הכהן שהוא השייך למידת הוד – הוא שורש תורה שבעל פה ומבאר עוד שעל כן הפעם הראשונה שמוצאים בתורה לימוד של הלכה מסברא – שזה כח של תורה שבעל פה הוא על ידי אהרון הכהן בפרשת שמיני בענין שעיר החטאת שנשרף בשמונת ימי המילואים.

גם על פי דבריו יש לומר – שהשמחה בל”ג בעומר היא על הנצחון על המלאכים בזה שקבלנו את התורה שבעל פה שהיא קשורה למידת הוד כמו שהתבאר – ועל כן ביום הקשור לתיקון ההוד אנו שמחים על הנצחון הזה.

ועל פי מה שהובא במאמרים הקודמים דברי האחרונים – ששמחת ל”ג בעומר היא מפני שבו ביום התחיל רבי עקיבא ללמוד עם התלמידים החדשים – יתכן להוסיף שלא בכדי התגלגלה התחלה זו שהיתה שורש להתפשטות התורה שבעל פה בעם ישראל – בדוקא לל”ג בעומר.

לפי מה שהתבאר יש לומר שהואיל ויום זה שייך לשורש של זכיתנו בתורה שבעל פה בויכוח עם המלאכים – לכן התגלגלה ליום זה ההתחלה המחודשת של העברת תורת רבי עקיבא – שורש תורה שבעל פה – לתלמידיו החדשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *