טיגנתי בצל בכלי בשרי אינו בן יומו ושוב הכנסתי המאכל הזה לחלב, מה דין המאכל?
תשובה:
כתב הרמ"א יו"ד סי' צ"ה סע' ב' וז"ל: אבל אם היה דבר חריף כגון שבשלו דברים חריפים בכלי של בשר אפילו אינו בן יומו או שדכו תבלין במדוך של בשר אם אכלו בחלב אוסר אפילו בדיעבד עכ"ל. ולכאורה זה ממש השאלה שלפננו. אלא שראיתי בפתחי תשובה שם ס"ק ד' בשם המקום שמואל שדינו של הרמ"א הוא רק בנצלו אבל בבישול הוי ג' נותני טעם ומותר אפילו בחלב ע"ש.
ובספר פתחי תשובה סי' צ"ו ס"ק ד' כתב בשם חכמי פראג במאכל של בצלים עם בשר שטמנו על שבת בקדרה של חלב שאינו בן יומו והתירו המאכל של בצלים הנ"ל משום דדרך העולם לבשל אותם הבצלים מע"ש קודם הטמנה להמתיקן וא"כ בטל חורפייהו, ובסוף הביא בשם הבית יעקב שיש לצרף דילמא הלכה דוקא קורט של חילתית ע"ש.
ואף שחכמי פראג דברו בענין שכבר בטלה חורפייהו, ובשאלתינו השאלה היתה בשעת הטגון הראשונה, נראה שמעשה שהיה כך היה, אבל בעצם יש ספק אף בטגון הראשון, שמא מיד בטלה חורפייהו. וגם בניד"ד שייכת הסברא של שמא דוקא קורט של חלתית, ועוד יש לצרף הסברא שלעיל שמא דוקא ב' נותני טעם ולא שלש. ולכן למעשה יש להתיר התבשיל.
לא הבנתי – א. מדוע טיגון דומה לבישול ולג' נ"ט, אדרבה הוא דומה ממש לצלי… האם למעוניינים השמן יקרא 'בישול' ויצירה מזאת הבצל נוגע גם בדפנות הקדירה מה שנחשב בוודאי כב' נ"ט וכמו שכתבתי שם הפמ"גם
ב. מנין לומר שמיד בטלה חרופי', אדרבה א"כ ביטלת כל תורת חריף בבישול..
אכן, אינני מבין תשובה זו, הרב המשיב אינו איתנו כבר שלוש שנים ואין לי כרגע דרך להפנות אליו את תגובתך.
השאר תגובה