לתרומות לחץ כאן

האם רומא אדומיים או בני יפת?

בס"ד

מאמר השבוע עוסק בכמה שאלות מרכזיות בזיהוי אומות העולם ע"פ התנ"ך, כהשלמה למאמר השבוע בשבוע שעבר שבו עסקנו ב70 אומות העולם, וכפתיחה לספר בראשית שבהם עוסקים אנו בפלישתים עשיו ועמלק, נמשיך לחקור את זיהוי העמים השונים ע"פ התורה. האם איטליה ורומא הם בני יפת ככל אירופה, וככל העמים הינדו-אירופיים? או שמא הם בני אדום ממוצא שמי, וכפי שמופיע רבות בחז"ל? כיצד הגיעו בני עשיו מהנגב עין עבדת ופטרה אל רומא? מה הקשר בין הנצרות לאדום? ומדוע כלל העמים הנוצרים מזוהים עם עשיו? על מי נאמרו הנבואות של אדום באחרית הימים? מה מקור חודש ינואר? וכיצד הוא קשור לעשיו? האם ישנם עוד נדידות עמים מלבד מה שאירע בימי סנחריב? ומה משמעותם ההלכתי? האם יש אמת בתפיסה כי גרמניה היא עמלק? והם יש בכך הבדלים הלכתיים? מה מקור הגרמנים? בני יפת או בני אדום, ואולי עמלק או עמים שונים? להיכן גלו עמי כנען כשברחו מבני ישראל? ובמאמר המערכת נשלים את הנידון של 70 האומות בדיון על הפלישתים? מי הם מה הגדרתם ומטרתם? והאם הם קיימים בימינו? האם יש קשר בין הפלסטינים היום בעזה, לבין הפלישתים שהתגוררו שם בעבר? ומהו יחודו של העם הפלשתי?

האם רומא אדומיים או בני יפת?

אחד השאלות המרכזיות שיש לה גם נפקא מינה הלכתית הוא האם רומא וכלל האומה האיטלקית הם בני אדום כלומר צאצאי עשיו הרשע אחיו של יעקב נכדו של אברהם אבינו מצאצאי שם בן נח, או שמא הם בכלל בני יפת.

מצד אחד הזיהוי של עמי אירופה בכלל ע"פ המסורת היהודית מזוהה כארצם של בני יפת, וכפי שציינו במאמר בשבוע שעבר, והזיהוי של רומא הוא כבניו של כיתים בנו של יון בן יפת. וכך תרגם אונקלוס בנבואת בלעם על אחרית הימים (במדבר כד כד) 'וצים מיד כתים', 'ואתו סייען מרומאי', ואילו בתרגום יונתן נאמר: 'וְיִפְקוּן בְּאָכְלוּסִין סַגִיאִין מִן לַמְבַּרְנְיָא וּמֵאַרַע אִטַלְיָא וְיִצְטַרְפוּן בְּלִגְיוֹנִין דְיִפְקוּן מִן קוּסְטַנְטִינֵי'. כלומר לומברדיה המחוז הצפוני של איטליה בימינו [שבעבר היו אומה נפרדת], וארץ איטליה ויצטרפו עם לגיונות שיצאו מקושטא איסטנבול של ימינו. וכן בבראשית רבה (לז א) נאמר שכיתים הוא איטליה.

וכן פירשו הרמב"ן (שם ראה בהרחבה במהדורה הלא מצונזרת) ורוב מפרשי התורה (שם). גם המפרשים (יוסיפון פ"ב; האברבנאל בראשית י; ועוד) ש'כיתים' הוא קפריסין כתבו שמשם התפשטו לרומא וערי איטליה. ובקרב מרבית הקדמונים מקובל שרומא הם בני כיתים.

בנוסף יש זיהוי נרחב של עמי איטליה עם בני יפת, וכך לדוגמא יוסף בן מתתיהו (שם) והאברבנאל (שם) כתבו כי מוצא תושבי העיר פיזה באיטליה מוצאם מבני תובל בן יפת, ומחוז טוסקנה הסמוכה לרומא, מוצאם מבני משך בן יפת. ועוד. ואף בחז"ל (שבת נו: מגילה ו: ועוד) איטליה קרויה תמיד 'איטליא של יון'.

מצד שני בחז"ל כינוי את הרומאים תמיד כבני אדום כדבר מוסכם שאין עליו עוררין, והדבר מופיע עשרות פעמים בחז"ל, ונמנה את חלקם:

בגמרא (גיטין נו:) נאמר על טיטוס שהחריב את המקדש שהוא בן בנו של עשיו הרשע. כמו כן על רומאים שונים או מלכות רומי (ברכות סב: גיטין יז: גיטין נו. ע"ז י. ועוד) שהיו בתקופת התנאים נאמרו עליהם פסוקים שונים המדברים על בני אדום. הירושלמי (ע"ז פ"א ה"ב) כותב שהסנט הרומי נקרא כך מלשון שנאה טמונה, שונא נוקם ונוטר, כפי שנאמר (בראשית כז מא) 'וישטם עשו את יעקב'.

חז"ל (בראשית רבה סז ו) פירשו שברכתו של יצחק לעשיו שיקבל את משמני הארץ התקיימה בכך שאדמותיה הפוריות של איטליה של יון נפלו בחלקו. חז"ל (בראשית רבה פג ד) אף הגדירו כי אלוף מגדיאל זה רומי. בתרגום איכה (ד כא) על הפסוק 'שישי ושמחי בת אדום', נאמר כי הנבואה היא על קושטא ורומי שהתמלאו באוכלוסיית בני אדום.

גם הפסוקים המדברים על אדום בתקופת הגאולה העתידה פירשו חז"ל (יומא י. מכות יב: פרקי דר"א פ"ל; זוהר וארא לב. רש"י במדבר כד יט ועוד) על רומי. וכן נאמר כי סמאל שרו של עשיו הוא שרו של רומי (בראשית רבתי וישלח לו לג; רש"י מכות יב. ד"ה שרו; היכלות פ"ו).

קיימים מספר תירוצים לבאר את הדברים:

שיטת האבן עזרא (בראשית כז מ; שם שיטה אחרת י א; ישעיהו סג א במהדורה הלא מצונזרת; עובדיה א י; תהילים קלז ז; וכן עולה מדניאל פרק ז ופרק יא) שאדום כאומה התקיימה רק עד נבוכדנצר, ושכנה תמיד רק בדרומה של ארץ ישראל, ולאחר שהוחרבה והתקיימה בה קללת יחזקאל 'ואשים עריו שממה', יותר לא מצינו את אדום כאומה, ובימי החשמונאים כבשו את שרידי האדומים וגיירו אותם בכח, והם היו היחידים שנמשכו אחרי ישוע. אולם שני רומא שהחריבו את בית המקדש הם צאצאי כיתים בנו של יון, ואף טיטוס אינו צאצא פיזי של אדום. ולכן החורבן הוא גלות יון ולא בגלות אדום, לפי שרומא היא חלק מהאומה יוונית. והמלכות הרביעית היא גלות ישמעאל.

אולם הרומאים ואירופה כולה קיבלו עליהם את הדת הנוצרית, ומאז ימי ישוע עד קונסטנטינוס היו המאמינים רק בני אדום [בפרט אלו שגוירו בכפיה ע"י הורקנוס]. ונראה שסבר שמה חז"ל ייחסו את רומא לבני אדום הוא משום שתרבות הרומאית מתאימה לתפיסה של אדום, ולכן בדרך הדרש הוא נדרש עליהם, אך ע"פ פשוטו של מקרא אדום פסקה להתקיים בתקופת חורבן בית ראשון, וכדרכו בפירושו עמל לבסס את פשוטו של מקרא.

שיטת הרמב"ן (בראשית יא א; טו יב כח יב; לב ד; לג טו; לו מג; מז כח; מט לא; כתבי הרמב"ן ח"א ספר הגאולה; אברבנאל בשמו בראשית י). שברומא היו תערובת של עמים וביניהם אדום, והוא נבנה ע"י צפו בן אליפז נכדו של עשיו, והוא היה המלך הראשון של רומא, ורבים מהמלכים שמלכו על רומא היו מבני אדום, ובפרט בתקופות שעליהם נאמרו הנבואות השונות היו מבני אדום. ומסיבה זו יוחסו פסוקים רבים המדברים על אדום לרומא, בפרט כשמדובר על מלכי אדום, אף שבעקרון מדובר בעיקר בבני יפת.

וכל הנבואות העתידיות על אדום ועל מלכות וגלות אדום מתייחסים לנצרות משום שהראשונים שהאמינו בישוע היו אותם גרים אדומים, ואילו מבין היהודים לא היו מאמינים בישוע. וכן משום שהתפיסה הנוצרית מקבילה לתפיסה האדומית של העולם, ושל האלוקים. צריך להדגיש כי יחוס הנצרות לאדום מסבירה רק את הנבואות העתידיות באחרית הימים, אך חלק ניכר ממאמרי חז"ל יחסו את רומא לאדום בתקופות שבהם רומא רדפה את הנצרות, עד לשנת ד' צ' (330 למנינים) בסוף תקופת האמוראים בימי אביי ורבא שאז רומא התנצרה.

שיטת הגר"א (העולה ממשמעות דבריו מגילת אסתר א כב; דברי הימים א' א ד; חומש הגר"א בלק כד כד) שסנחריב העביר לגמרי את בני כתים למקום אחר, והושיב במקומם את בני אדום, אך את השרים לא הגלה סנחריב, והם נשארו במקומם. וביאר שם כי לכל אומה יש 4 מאפיינים: א. מוצא. ב. ארץ. ג. לשון. ד. לבוש. וכאשר סנחריב בלבל את האומות, הלשון נשארה הלשון המקורית של הארץ. ולכן לעיתים הרומאים נקראים כיתים משום שהם יושבים בארצם של הכיתים ומדברים בלשונם. אולם חז"ל קראו להם בני אדום כיון שהמוצא האמיתי שלהם הוא מעשיו הרשע.

שיטת האברבנאל (ישעיהו פרק לה; משמיע ישועה מבשר טוב ג נבואה ז; ועוד) כי הנבואות העתידיות בודאי לא נאמרו על אדום הקדומה, שהרי אינה קיימת [והתקיימה בה נבואת יחזקאל ואשים הריו שממה]. ואמנם בעבר איטליה כולה היתה ארצם של בני כיתים בן יון בן יפת, אולם עלינו לקבל את המסורת של יוסף בן גוריון (יוסיפון פ"ב) כאשר יוסף ואחיו עלו לקבור את יעקב במערת המכפלה, נלחמו בהם אלופי עשיו, ויוסף לכד את צפו ואנשיו וכלא אותם במצרים, ולאחר מיתתו של יוסף ברחו צפו ואנשיו אל קרתגו [טוניס] ומונה לשר הצבא שלהם והוא נלחם בכיתים באיטליה, לימים ערק לאיטליה והם מינו אותו שר צבא, והוא כבש את קרתגו וצפון אפריקה ואת בני תובל בפיזה איטליה, והכיתים מינו אותו למלך ראשון עליהם וקראו לו צפו ג'אנוס [בעברית מודרנית יאנוס] שמשמעותו בלטינית כוכב שבתאי מאחר והם האמינו שכוחו הגדול של צפו מגיע מכוכב שבתאי, ולאחר מותו האמינו בו כאל – עבודה זרה. והוא מרחיב בראיות רבות למסורת זו.

וכפי שסנחריב בלבל את האומות כך היו נדידות עמים שונות, וניתן לעשיו בשכר שפינה את הארץ מפני יעקב מאה מדינות משעיר עד מגדיאל.

ובדומה האברבנאל מציין כי לאטניוס שהמציא את הלטינית קרוי על שם אלוף לוטן מבני שעיר, דבר המוכיח את מוצאו מבני אדום.

בנוסף הרחיב האברבנאל מדוע התפיסה הנוצרית מייצגת את עשיו מבחינות רבות: שהרי עשיו מצד אחד עובד את השם ואת אביו יצחק, כך הנצרות מודה בקיום אלקים ובתורת משה, אולם ציד בפיו והוא עושה במרמה ולכן מאמין גם בבן תמותה ומשלבו יחד. וכפי שעשיו לקח נשים כנעניות ובת ישמעאל שהכעסיו את יצחק ורבקה, כך אדום התערבו בכל העמים, ואילו יעקב חיפש נשים רק מבני דתו ואמונתו ולא התבולל בעמים. עשיו זכה לברכות הגשמיות וכך אדום, אולם יעקב זכה לברכה הרוחנית והשגחה אלוקית והברכה העליונה. וכך הנצרות. וכן התקיים בנצרות ההלכה עשיו שונא ליעקב, באנטישמיות כל הדורות. וע"פ הקבלה נשמתו של עשיו התגלגלה בישוע הנוצרי, ולכן גם עיקר הדת הוא ברומי. וכפי שנאמר על אדום במדרש (בראשית רבה כה כה) שעשיו אדומי לבושו אדום תבשילו אדום רצו אדומה,  ולכן הלבוש האיטלקי – נוצרי הוא אדום, והם מיוצגים ע"י המאדים בעלי שאיפה להרוג נפשות. [וזה צבעו של חג המולד ועוד].

נציין שאחרונים רבים כגון המהרש"א (ח"א גיטין נו: ח"א מכות יב.) סדר הדורות (ב"א שיג) השאלת יעב"ץ (ח"א סי' מו) הנצי"ב (העמק דבר בראשית כז מ) ועוד קיבלו את דעת האברבנאל.

היחס ההלכתי לרומא ואיטליה

במאמר השבוע הקודם הבאנו את הנידון ההלכתי האם גר איטלקי ובניו מותר לו להנשא עם בת ישראל, או שרק לנכדותיו מותר לבא בקהל. הבאנו את שיטת היעב"ץ שאוסר, ואילו שאר הפוסקים שהתירו.

למעשה היעב"ץ עצמו מציין שאמנם איטליה יש בו תערובת של עמים יחד עם אדום, אולם לדעתו עיקר האומה אילטקית הם בני אדום ולא מבני כיתים שנשארו במקום, ולכן כל גר הוא בחזקת גר אדומי, וסובר שרק במקרה שהאומה כולה גולה לגמרי כפי שהיה בימי סנחריב. והוא מוכיח זאת ממה שהרא"ש סובר שגם בימינו גר מצרי יש לו דין של גר מצרי, אף שידוע לנו שהישמעאלים התערבו במצרים, והיה נדידה גדולה של ערבים למצרים.

אמנם נראה שרוב הפוסקים סוברים כיון שידוע שאיטליה היא תערובת של בני יפת ואדום, וכוונת המשנה שמאז שסנחריב בלבל את האומות התקיים הפסוק וגבולות עמים אסיר, כלומר שלפי סנחריב היה ברית שכל העמים נשארו במקומם ולא התערבו זה בזה, ומאז שהתחיל הנבואה של 'וגבולות עמים אסיר'.

האם גרמניה היא עמלק?

שאלה מרכזית נוספת המעניינת רבים מיהו עמלק, האם בימינו קיימת האומה העמלקית, ומי היא?

קיימת שמועה רווחת בציבור כי גרמניה היא עמלק, ננסה לבדוק את השמועה האם יש לה מקור, ומה היא? לשם כך נרכז בתחילה את הידוע לנו מהמקורות על מקור העם הגרמני.

גרמניה מבני יפת

מצינו מספר מקורות לאומה הגרמנית, רוב המקורות מצביעים על כך שהאומה הגרמנית וכלל השבטים הגרמנים הם מבני יפת. בגמרא (יומא י.) מזוהה גומר בנו של יפת עם גרממיא, או גרמניא לגירסת הגר"א ועוד. במסורת היהודית נהוג לכנות את גרמניה כאשכנז, ואת יהדות אירופה שלאחר גירוש אנגליה וצרפת התרכזה בעיקר בגרמניה ואוסטריה כיהדות אשכנז. ואשכנז הוא בנו של גומר. גם בשאר המדרשים והמקורות השונים, אף שיש זיהויים נוספים כולם זיהו את השבטים הגרמנים כאחד מבני יפת. כמו כן המשנה (נגעים פ"ב מ"א) מציין את עורו הבהיר של הגרמני, ופירשו הגר"א (אליה רבה שם) והתפארת ישראל (שם) שהכוונה לעם הגרמני של היום, משום שיפת לקח את החלק הצפוני של העולם, ואשכנז לקח את החלק הצפוני שבנחלת יפת, ולכן הם בהירים ביותר.

אולם מצינו מספר מקורות מעניינים נוספים:

גרמניה מבני כנען

עובדיה (א כ) התנבא: 'וְגָלֻת הַחֵל הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת', רש"י ושאר המפרשים ביארו שהכוונה לצרפת בת ימינו, אולם נשאלת השאלה מה הקשר בין הכנענים לצרפת. נאמרו על כך מספר ביאורים, אולם האבן עזרא והרד"ק כתבו שיש בידם מסורת שחלק מעמי כנען אשר ברחו מארץ ישראל כאשר יהושע כבש את הארץ, היגרו ל'אלמניה' הקרויה אשכנז. [אלמניה הקדומה כידוע היא חלק מגרמניה, ועד היום בשפות שונות כדוגמת ספרדית גרמניה קרויה אלמניה].

גרמניה מבני אדום

גמרא ידועה נוספת (מגילה ו:) המפרשת את הפסוק (תהלים קמ ט): 'אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה', כי הוא תפילה שיעקב אבינו התפלל לרבונו של עולם, 'אל תתן לעשו הרשע תאות לבו' – 'אל תוציא ממנו את הזמם' – כלומר אל תוציא מפיו את הרסן המונע מהסוס להשתולל. והגמרא מפרשת שזהו גרממיא של אדום, שבלי זה הם יוצאים ומחריבים את כל העולם. והיעב"ץ (הגהות הש"ס שם) גרס גרמניא ופירש שזהו אשכנז – כלומר גרמניה בימינו.

הגמרא מוסיפה שיש 300 נסיכים [בלשון הגמרא קשורי כתר מלכות] בגרמניה של אדום, וכנגדם 365 דוכסים ברומא, ובכל יום הם נלחמים זה בזה, ואחד נהרג והם טרודים להעמיד מלך חדש. ולכן אינם יכולים לצאת ולהחריב את העולם. [תיאור המתאים מאד לסנט הרומאי והנסיכיות הגרמניות].

בין מפרשי הגמרא יש מחלוקת כיצד לפרש את הגמרא, האם הפחד הוא שגרמניה של אדום תתאחד ותחריב את העולם, והרסן הוא המלחמות הפנימיות ביניהם לבין רומא שאף היא מאדום. או שגרמניה היא הרסן של רומא, וכידוע המלחמות התמידיות של רומא אם השבטים הגרמנים הפריעו להם מאד במסעם לכיבוש העולם.

לדעת המפרשים שגרמניה היא הרסן של רומא, נשאלת השאלה מדוע היא קרויה 'גרמניה של אדום', האם היא קבוצה אחרת של אדום והיא הרסן של רומא, או שמא גרמניה אינה מבניו של עשיו, אלא היא הרסן של עשיו ולכן היא קרויה גרמניה של אדום.

בכל אופן לשיטות שגרמניה הם מבני אדום, נשאלת השאלה הרי בגמרא (יומא י.) נאמר שהם מבניו של יפת.

המהרש"א (שם) הקשה קושיה זו, ותירץ שיש שני גרמניה – גרמניה סתם הם מבני יפת, ואילו גרמניה של אדום הם מבני אדום. למעשה ניתן גם לומר כי מתחילה גרו שם בני יפת, אולם כאשר סנחריב בלבל את האומות או בנדידת עמים שונה באו לשם בני אדום והתיישבו במקומם.

לסיכום: מצינו 3 מקורות אפשריים למוצא השבטים הגרמנים, בני יפת; עמים כנענים שברחו מארץ ישראל בזמן הכיבוש של יהושע בן נון; בני אדום. למעשה אין סתירה בין הדברים, ונראה כי מתחילה ישבו שם בניו של יפת, ואח"כ התערבו בהם עמי כנען ובניו של אדום, ויתכן ששבטים מסוימים ומקומות מסוימים בתוך גרמניה או בתוך כלל העמים והשבטים הגרמנים קיימים שבטים שהם מבני כנען או בני אדום. ובפרט לדעת המהרש"א הסובר שיש גרמניה סתם, ויש גרמניה של אדום.

האם גרמניה היא עמלק?

קיימים מספר מסורות על עם הגרמני שהם מזרע עמלק, והדברים השתרשו בציבור לאחר מאורות השואה, ונשאלת השאלה מהו המבט ההלכתי של הדברים?

הרב ואזנר (שבט הלוי ח"ה סי' קמט) נשאל על דבר השמועה בשם הגר"א שגרמניה היא עמלק, האם ניתן לקבל גרים גרמניים, שהרי קיימת שיטה שלא מקבלים גרים מעמלק? והרב ואזנר השיב שאף לפי המעשים הנוראים שנעשו בגרמניה הנאצית הם לפחות קרובים לעמלק, למעשה הלכתית אין בכך קביעה שהם עמלק, והלכה למעשה ניתן לקבל גרים גרמנים. וכן אמר לי מורי ורבי הרב ויזל שליט"א כדיין בבית דין לגיור אצל הרב ניסים קרליץ הם גיירו כמה גרים גרמנים ללא פקפוק.

על עצם השמועה עמד על כך בהרחבה הרב המבורג (ירושתנו ח עמ' קצה-רמ) והוכיח שעיקר השמועה אינה ברורה, והופיע כמעט אך ורק לאחר השואה. ובחלק ניכר מהמקורות בפרט האמינים מבניהם הכוונה בכלל להשכלה ופריקת העול שנשבה מגרמניה, והכוונה שהיתה בגרמניה בשנים ששם ההשכלה גרמה למרבית יהדות גרמניה להפסיק לקיים את מצוות התורה, את טומאת עמלק, אך לא מדובר שם על צאצאים פיזיים של עמלק. (ראה למשל בסוד ישרים תשמו-תשנח עמ' פט – שהיה מגדולי הבקיאים בקבלת הגר"א).

וגם אם שמועה מסוימת נכונה, ככל הנראה הכוונה שהתערבו בתוך האומה הגרמנית או שמנהיגיה הם מזרע עמלק.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *