פדיון כפרות עכשיו

עשיית מלאכה בשינוי

בס"ד

בעשרת הדברות שהוזכרו בפרשה הצטווינו על איסור מלאכה בשבת. במאמרנו השבוע נעסוק בעשיית מלאכה בשינוי, אימתי הדבר אסור מהתורה? מתי הוא אינו נחשב איסור מהתורה אך הוא אסור מדברי חכמים? באיזה מצבים שבהם יש חיוב לעשות דבר האסור מהתורה למשל לצורך חולה שיש בו סכנת נפשות יש לעשותו בשינוי? ומה נחשב שינוי, ומתי אין לשנות וליש לעשותו כרגיל? ומה הדין כאשר אני עושה דברים ביד שמאל, האם גם זה נחשב שינוי? והאם מדאורייתא מותר לעשות את כל התועבות בתנאי שאני עושה זאת ביד שמאל? האם לחיצה על המתג החשמלי במרפק נחשבת לשינוי? מה כשרות תפילין או גט שנכתבו ביד שמאל? ומה הדין מי שעשה מצוה כגון שחיטת בהמה או נטילת לולב ביד שמאל? האם ניתן להקל בעשיית מלאכה בשמיטה בשינוי?

 

עשיית מלאכה בשינוי

בפרשה נאמר (דברים ה יד): 'וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה'. במאמרנו השבוע נעסוק מה דין עשיית מלאכה בשינוי.

מקור הדין של שינוי

במשנה ובגמרא הוזכר פעמים רבות מאד כי העושה מלאכות בשבת כלאחר יד פטור מחיוב מיתה או חטאת וביום טוב פטור ממלקות, אך הדבר אסור מדרבנן בין בשבת ובין ביום טוב.

לדוגמא במשנה (שבת צב.) נאמר שאדם המוציא חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים בשבת – שהוא מלאכה האסורה, אם הוציא את החפץ ביד ימין או יד שמאל, או בתוך חיקו, או על כתפיו, מקומות שמקובל לשאת בהם חפצים, חייב, שהרי בשבת נאסרו כל המלאכות כפי שהם נעשו במשכן, וכך היה ממשא בני קהת שנשאו את כלי המשכן. אולם אדם המוציא חפץ בצורה משונה, כגון שהוא מחזיק את החפץ בגב היד, ברגלו, בפיו במרפקו, או שהחפץ מונח על אזנו, תקוע בשערו, או מונח על בגדיו או נעליו בצורה שאינה הדרך [כלומר לא בתוך כיס בבגד שהוא צורת ההוצאה היעודית של החפץ] הרי הוא פטור. ומכך אנו למדים שהדבר מותר מהתורה אך אסור מדרבנן. [ע"פ הכלל (שבת ג.) במסכת שבת כאשר דבר מותר נאמר מותר, כאשר דבר אסור מדאורייתא נאמר חייב, וכאשר דבר מותר מדאורייתא אך אסור מדברנו נאמר פטור].

מדוע התורה אינה מחייבת על מלאכה בשינוי

מצינו בראשונים ובאחרונים 3 טעמים לגבי פטור דבר הנעשה בשינוי: א. שאיכות המלאכה הנפעלת בצורה כזו אינה מלאכה חשובה, ואינה נחשבת מעשה מלאכה. ב. שכאשר התורה אמרה שלא לעשות מעשה הכוונה שלא יעשה מעשה זו בצורה הרגילה, ובכל התורה כולה כאשר עושה זאת בשינוי אינו נחשב שהאדם עשה את המעשה, ולכן הוא פטור. ג. בשבת יש דין מיוחד לפטור את האדם משום שצריך שהמלאכה תהיה בצורה שהיא היתה נעשית במשכן. וכפי שנפרט להלן בביאור כל טעם בהרחבה.

עלינו להעיר כי אין בהכרח טעם אחד הכולל את כל הדברים שנאמר בהם פטור כיון שנעשו בשינוי, ובהחלט יתכן שהטעמים אינם חלוקים, ובשינויים מסוימים הטעם משום שדבר כזה אינו מלאכה, ובשינוי אחר שאינו נחשב שינוי מספיק חזק להחשיבו כדבר שאינו מלאכה, עדיין יש פטור משום שאינו דומה למשכן. ואין מחלוקת בין השיטות. אם כי יש מקרים כפי שנפרט למשל לגבי כתיבה ביד שמאל שאכן מצינו מחלוקת בראשונים האם הוא פטור רק בשבת או בכל התורה כולה.

נקודה נוספת שעלינו להעיר באופן כללי אך לא נוכל להכנס אליה כאן בהרחבה, כי לעיתים האיסור הוא על האדם לפעול, או להיפך חיוב על האדם לפעול – המכונה 'איסור גברא', במקרה כזה השינוי צריך להיות שינוי שאינו מייחס את הפעולה לאדם הפועל. אולם לעיתים האיסור אינו מתייחס לאדם אלא לתוצאה – המכונה 'איסור חפצא', כלומר שהפעולה נאסרה, ובמקרה זה הפטור מתייחס אם הפעולה לא נעשית כראוי, ולא אם האדם עשה אותו בצורה משונה. (חזון איש בכורות סי' כא סק"ה).

ולכן לדוגמא באיסור רציחה לא מצינו שאדם שרצח שלא כדרכו פטור ממיתה, כיון שהתוצאה הוא שהנרצח מת, ואין הבדל כיצד הרוצח עשה זו, ולהיפך נאמר בתורה (שמות כא יד): 'וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת', כלומר אדם שהורג את חברו בערמה, לדוגמא אם הוא הניף גרזן על העץ, והגרזף או העץ עף על אויבו, והוכח שהוא ביצע במודע מעשה שיראה כאילו קרה במקרה, אף שהוא הריגה בשינוי, רוצח זה חייב מיתה.

השיטה הסוברת שבשינוי אין על כך שם מלאכה

הראבי"ה (ח"ב סי' תרצד, הובא במהר"ם מרוטנברג דפראג סי' יב, וברשב"א ח"א סי' אלף קכ) כתב שאין חייבים בשבת על כתיבה ביד שמאל משום שאינה מלאכה חשובה, אלא מלאכה כלאחר יד. ולכן כותב הראבי"ה שדין זה אמור בעוד דינים בתורה כגון כהן העובד בבית המקדש חייב לעבוד ביד ימינו, ואם עבד ביד שמאל אינו נחשב מלאכה חשובה. וכן הכותב תפילין ביד שמאל התפילין פסולות משום שאינו נחשב כתיבה. וכן הנוטל את הלולב עם ההדסים והערבות ביד שמאל ואת האתרוג ביד ימין, כיון שהדרך לקחת ביד ימין את שלשת המינים, אינו נחשב נטילה חשובה, והאדם לא יצא ידי חובה.

לאור הדברים הללו מסיק הראבי"ה שבכל מקום שיש דין לעשות מעשה בימין, אדם שהוא אטר יד יעשה את המלאכה ביד שמאל שהרי בכך יהיה המלאכה חשובה.

השיטות הסוברות שהתורה אסרה רק עשיית כדרכו

הלבוש (או"ח סי' שא סעיף ח) ביאר שהוצאה שלא כדרך פטור, מכיון שאמרה התורה (שמות טז, כט): 'אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי', ודורשים בכך 'אַל יוֹצִיא', משמע שהתורה אסרה רק מעשה שהוא כדרך שאנשים מוציאים.

כעין זאת דעת הקובץ שיעורים (כתובות אות רב) שהטעם שהעושה כלאחר יד בשבת אינו מלאכה הוא משום שכאשר התורה אסרה דבר מסוים היא אסרה אותו בצורה הרגילה שהיא נעשית, אולם העושה זאת בצורה משונה אינו בכלל האיסור, ולכן דבר זה אינו מוגבל דוקא לשבת. ולשם כך הוא מביא מספר דוגמאות: האוכל דבר שלא כדרך אכילתו, או הנהנה מדבר שאסור להנות ממנו שלא כדרך הנאתו, וכן המבשל פסח בחמי טבריה או בחמה שאין הדרך לבשל כך, פטור, ומביא לכך ראיה מדברי הגמרא (חולין קיז.).

השיטות הסוברות שהוא פטור בשבת משום שאינו מלאכת מחשבת

בעוד שלדעת השיטות הנ"ל דין זה אמור בכל התורה כולה, אך ראשונים ופוסקים רבים [תוספות ר"י הזקן (קידושין ו. ד"ה למלאכה) התרומה (סי' רה) רבינו מנחם המעילי (המאורות ר"ה לג. ד"ה משום) החלקת מחוקק (סי' קכג ס"ק ה) פרי חדש (שם ס"ק ד) ועוד] סוברים שמלאכה בשינוי אינו מלאכת מחשבת, ובשבת ויום טוב (ביצה יג. ועוד) ישנו דין שרק מלאכת מחשבת נאסר, וכפי שביאר רש"י (ביצה יג: ד"ה אלא) שמקור איסורי המלאכות נלמדו מהמשכן, ובמשכן נאמר (שמות לה לג): 'בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת', כלומר שעלינו לעשות את כל מלאכת המשכן בצורה מושלמת של מלאכת אומנות, [האונקלוס ויונתן בן עוזיאל (שם) מתרגמים 'מלאכת מחשבת' 'עבודת אומנות'], ולכן מלאכה האסורה בשבת ויום טוב הוא רק כזו המוגדרת כמלאכת אומנות.

סיכום דיני שינוי בשבת ובכל התורה

העולה מהדברים שבשבת ויום טוב הוזכר בגמרא פעמים רבות מאד שעל עשיית מלאכה כלאחר יד כלומר בשינוי מותרת, אולם לגבי שאר התורה לא מצאנו את הדין מפורש, מדברי חלק מהמפרשים הנ"ל עולה שדין זה אמור בכל התורה, ואילו מדברי חלקם עולה שדין זה הוא דין המיוחד לשבת ויום טוב בלבד. ונביא מספר דוגמאות כיצד נפסקה בכך ההלכה למעשה:

עשיית מצוה ביד שמאל או בשינוי

הראבי"ה (ח"ב סי' תרצד) כתב שכל מצוה שציוותה התורה יש לעשותה ביד ימין בצורה החשובה, ואם יעשנה כלאחר יד לא יצא. ולכן הנוטל לולב ביד שמאל לא קיים את המצוה. אולם אדם שמאלי צריך לעשות את כל הדברים הללו ביד שמאל, כיון שבכך המלאכה אצלו היא מלאכה חשובה.

אמנם הרמ"א (או"ח סי' תרנא סק"ג) כתב שבדיעבד הנוטל את הלולב ביד שמאל יצא. כלומר פסק שלא כדעת הראבי"ה. אך המשנה ברורה (ס"ק יט) כתב שטוב להחמיר כדעת הראבי"ה הסובר שלא יצא, ויטלו שוב בלא ברכה.

כתיבת סת"ם ביד שמאל

השולחן ערוך (או"ח סי' לב סעיף ה) פסק שיש שאין להניח תפילין שנכתבו ביד שמאל אלא אם אין אפשרות למצוא תפילין אחרות. וכתב המשנה ברורה (ס"ק יט) שבמקרה ויש לו רק תפילין שנכתבו ביד שמאל יניח אותם בלא ברכה, כיון שיש מחלוקת האם הם כשרות.

כתיבת גט ביד שמאל

הרמ"א כתב שלכתחילה יש לכתוב את הגט ביד ימין. ומדבריו משמע שהוא רק דין לכתחילה, אך בדיעבד הגט כשר אף אם נכתב ביד שמאל. החלקת מחוקק (סי' קכג סק"ה) והפרי חדש (שם סק"ד) ביארו שהכותב גט ביד שמאל כשר, לפי שאין צורך במלאכת מחשבת, אולם הבית שמואל (שם סק"ד) מפקפק בדבר שמא אינו נחשב כלל כתיבה, ולכן הוא מכשיר זאת רק בדיעבד בשעת הדחק גדול שאין אפשרות לגרש שוב.

שוחט בהמה ביד שמאל

בספר התרומה (סי' רה) כותב שאף שלדעתו הכותב תפילין ביד שמאל הם אינם כשרות, השוחט בהמה ביד שמאל כשרה, כיון שאין צריך מחשבה בשחיטה, ומלאכת מחשבת נאמרה רק בשבת.

עשיית מלאכה בשביעית בשנוי

הגרי"ש אלישיב (הובא בדרך אמונה שמיטה פ"א ה"א צה"ל ס"ק יא) הורה שהעובד בשדהו בשביעית בשינוי חייב מהתורה, משום שאין בה דין מלאכת מחשבת.

עשיית מלאכה במצב של פיקוח נפש

הרמ"א (סי' שכח סעיף יב) פסק שכאשר יש חולה שיש בו סכנה, שמותר לחלל שבת בשבילו, אם ניתן לבצע את המלאכה הנצרכת עבורו בשינוי בלי שהדבר יגרום איחור בעשיית המלאכה, יעשו את המלאכה בשינוי, אולם אם עשיית המלאכה בשינוי יכולה לגרום לדחיה מסוימת בעשיית המלאכה יש לעשות את המלאכה מיד ובלא שינוי. אמנם המשנה ברורה (ס"ק לה) כתב שאם יש זמן רב ואין שום חשש שהמתנה קלה זו תגרום איזה סכנה לחולה, יש לעשות את המלאכה בשינוי. ומשכך חשוב לקבוע מהו השינוי המותר ומהו השינוי האסור.

אמנם במקרה ואדם עושה מלאכה להציל חיי אדם בשינוי בנוכחות אנשים אחרים, הורה הגרש"ז אויערבך (שמירת שבת כהלכתה פל"ב הערה פו) שיודיע לאותם אנשים שהוא עושה זאת בשינוי רק משום שבמקרה הזה אין לחולה הבדל, אולם אם יש הבדל לחולה יש לחלל שבת ללא שינוי.

שינוי באיכות הנפעל

שאלה מצויה היא כאשר אדם צריך להעלות חולה שיש בו סכנה במעלית למחלקה המתאימה בבית החולים, האם יש ענין שהוא ילחץ על כפתור המעלית בעזרת המרפק כדומה, ובכך הוא מזמין את המעלית בשינוי [כמובן לפני עידן הקורונה שכך נעשה הדרך להזמין מעלית…], וזה רק איסור מדרבנן. או שמא כיון שאין שום שינוי באיכות הפעולה שהוא עושה, אין בכך שינוי והמלאכה היא אותה מלאכת מחשבת.

שאלה זו מאד אקטואלית בימינו שחלק ניכר מהפעולות הנדרשות לעשות לחולה בשבת הם דיגיטליות, והשאלה האם לחיצה על הכפתור היוצר את הפעולה בצורה משונה, כגון במרפק, בגב ידו, ברגלו, ע"י מקל, נחשבת שינוי.

במהר"ח אור זרוע (סי' לא) כתב שהמניח קדירה על האש כלאחר יד חייב, כיון שבפעולת הבישול אין שום הבדל כיצד הקדרה הונחה על האש.

בדומה לכך הבן איש חי (רב פעלים ח"א או"ח סי' כ) דן האם אדם התולש פרי בפיו בשבת חייב, שהרי מלאכת התלישה היא מלאכה גמורה ואין הבדל באיכות של התלישה בכך שהוא קצץ את הענף המחבר את הפרי לאילן בפיו, מצד שני בודאי הדבר נחשב לתלישה בשינוי. למעשה הבן איש חי הסיק שיש בכך מחלוקת ראשונים, יש הסוברים שהוא אסור מהתורה ואינו נחשב כלאחר יד, ואילו אחרים סוברים שהוא אסור רק מדרבנן.

אך האבני נזר (אגלי טל פתיחה אות ג) הסיק שאם יש שינוי באיכות הנפעל כלומר שהתוצאה שונה, בכך מצינו במקומות רבים בתורה שהדבר אינו נחשב לעשייה או מלאכה, ופטור זה שייך גם בשאר איסורים. אולם בשבת ישנו פטור נוסף של מלאכת מחשבת ופטור זו פוטר גם אדם שעשה מלאכה כלאחר יד, אך לא היה שום שינוי בתוצאה, כגון המוציא חפץ מרשות לרשות כלאחר יד, שהחפץ הגיע לרשות השני.

נסתפק בדוגמאות אלו למרות שנאמרו באחרונים חילוקים רבים לבאר את הדבר, ונסכם שלמעשה פסוקי זמנינו נקטו שהדבר נחשב ספק האם גם שינוי שאין שום שינוי בתוצאה של המלאכה נחשבת שינוי, או שמא היא עדיין אסורה מהתורה.

ולכן במקרה שיש חולה שיש בו סכנה וניתן לעשות שינוי בעשיית המלאכה שיש בה גם שינוי באיכות הנפעל אך כמובן לחולה אין הבדל בכך, עדיף לעשות שינוי זה. אולם במקרה ואין אפשרות כזו, כפי המציאות המצויה בלחיצה על כפתור היוצר פעולה דיגיטלית, יש עדיפות לעשות זאת בשינוי זה, כדי שלפחות לשיטת הראשונים הללו יחשב הדבר כשינוי.

האם ניתן לקבוע מעצמנו שדבר מסוים הוא שינוי

לאור הדברים הללו ניתן להבין כמה מורכב קביעת דבר האם הוא נחשב שינוי או לא, ונשאלת השאלה האם אנחנו יכולים לקבוע בעצמנו על דברים מסוימים שהם גם נחשבים שעשינו אותם בשינוי?

בשו"ת גינת ורדים (או"ח כלל ג סי' יט) הביא שורה של מקרים שאדם חייב על מלאכת שבת אף שלכאורה לנו נראה שהוא עשה את המלאכה בשינוי, ולאור כך הוא קובע כי אין ביכולתינו לקבוע בבעצמנו מה נחשב שינוי.

כך גם הגרש"ז אויערבך (מנחת שלמה תניינא סי' לא אות ד) כאשר הוא דן על צורה מסוימת של חליבה בשבת האם הדבר נחשב שינוי, הוא מביא שורה של מלאכות בשבת שלכאורה היו אמורים להחשב לשינוי ולמרות זאת חייבים עליהם, ולכן הוא מסיק 'שבעניי אין אני יודע כלל להגדיר מה חשיב כלאחר יד ומה לא', אולם בכל זאת במקרה זה הכריע שלמרות הכל ניתן לומר שחליבה בצורה המדוברת שם נחשבת שינוי.

סיכום

הצורה הראויה לקיים מצוה היא לעשות בצורה הרגילה והמקובלת והחשובה לעשות מצוה זו, ביד ימין. וישנם שיטות הסוברות שהדבר אף מעכב.

בשבת כאשר אדם עושה מלאכה בשינוי האיסור הור רק מדרבנן ולא מדאורייתא, אלא שקשה מאד לקבוע מהו שינוי בדברים שלא נאמרו בפירוש.

שינוי שאין בו הבדל בתוצאה, אלא רק בצורת העשיה יש מחלוקת האם הוא נחשב שינוי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *