פרגולה – כשרותה לסכך

שאלה:

שלום,
מצוי היום שעושים הצללה בפרגולה בצורה כזאת שמכל צד של הקורה מחברים סרגל של עץ שיש בו חיתוכים כמין מסילות ובתוכם מכניסים באלכסון קורות דקות של עץ.
רציתי לשאול האם זה כשר לסכך לכתחילה? (נניח שזה נעשה לשם סכך וכל שנה מוציאים ומכניסים חלק מן הקורות לשם סכך).
יש להוסיף שהקורות שבתוך המסילות נמצאות שם די בהידוק, זה מיועד לעמוד גם בחורף. אבל אם תופסים בשני ידיים אפשר להכניס ולהוציא.
אם יש בזה כמה נידונים אשמח אם תוכלו לפרט אותם.
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

ככל שהקורות תקועות בחוזק כזה שצריך ממש שני ידים כדי להגביה, אני מבין שדינן כתקועות במסמרים, ואינן כשרות לסיכוך, ויש לדאוג שתהיה לגמרי חמתה מרובה מצילתה ורוב הסכך בסוכה יהיה והצל בסוכה מסכך כשר.

מקורות:

ראה שו"ת הרשב"א ח"א סי' ריג שהביא מחלוקת בסכך מחובר במסמרים כאשר הגשם יכול להכנס אם הסוכה כשרה או פסולה, וצידד בדעת המקילים, אמנם ברמב"ם סוכה פ"ה הל' ח נקט בפשיטות לפסול, וכן דעת הרא"ש פרק א סי' כט, וכן המנהג. ולכן בהנחה שכדברינו תקוע בחוזק זה כמו מסמרים וכן הסברא נותנת, יש לך סכך פסול.

נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת בפרגולה, שחובה שיהיה דפנות לפחות טפח סמוך לתקרה כדי שהסכך לא יהיה קודם לדפנות, שגם זה פוסל, לעיתים עובי קורות הבסיס הוא יותר מטפח ואז אין בעיה זו.

הצטרף לדיון

20 תגובות

  1. שלום רב
    ברצוני לשאול על המקורות לפסק 
    דעת הרמב"ם והרא"ש הובאו ביחס לדין פקפוק הסכך לצורך פתרון בעיית תעשה ולא מן העשוי ולחלק מהדעות גם גזרת תקרה, והשואל ציין שהוא מרים ומחזיר את הנסרים ולכאורה זהו פקפוק מעולה.
    לענ"ד גם הצורך לפקפק הוא רק עבור תקרה המשמשת למגורי קבע אך פרגולה משמשת למגורי עראי ולכן דינה כסוכה ישנה ואין בה צורך לפקפק הסכך.

    תודה מראש על ההתיחסות

  2. כל מה שכתבת כלל לא מתייחס לא לשאלת השואל ולא לתשובתי… הנושא שלו הוא שזה תקוע בחוזק ולזה התייחסתי בהקשר של הרשב"א. הפקפוק נאמר באופן שהסוכה עשויה בצורה נכונה אבל היא ישנה ולא נעשתה או כן נעשתה לצל, זה נושא אחר.

  3. נכון שזה דעת הרשב"א וכפי שכתבת הוא התיר, אך דברי הרמב"ם והרא"ש שהרב הביא לאסור מתיחסים לענ"ד לפקפוק הסכך.

    ביחס לסכך המחובר במסמרים דן בזה בתרומת הדשן (מצד דין מחובר) והתיר שימוש ב"קורות הבתים המחוברים במסמרים לכותלי הבית" לצורך סכך (א' שאלה פ"ט):
    שאלה: הא דילפינן פ"ק דסוכה מקרא מחובר פסול לסכך אי הוה תלוש ולבסוף חברו כגון קורות הבתים המחוברים במסמרים לכותלי הבית פסולין נמי או לאו ? תשובה יראה דכשר הוא וכן מוכיחות ההלכות פ"ק דסוכה גבי מפקפק או נוטל אחת בנתיים דלא פסול מחובר כה"ג.
    והביאו דבריו להלכה הבית יוסף והב"ח בסימן תרכ"ו, המג"א (או"ח תרכ"ט י"א) שו"ע הרב (או"ח תרכ"ו), המשנה ברורה (תרכ"ט ל"ו), הפרי מגדים (או"ח תרכז ב') וערוך השולחן (או"ח תרכ"ט כ"ה) וכן פסקו גם הלבוש (תרכ"ט ח') הקורבן נתנאל (כ"ט ב') הבכורי יעקב (תרכ"ט כ"ד) והחיי אדם (שבת ומועדים, קמ"ו).

    אני שואל כדי לברר את ההלכה, במידה והרב מעוניין אין צורך לפרסם את הדברים

  4. השאלה שלך היא שאלה ידועה וכבר עמד בה הפרי מגדים. שכן אף שציטטת יפה מדברי המגן אברהם שהביא את התרומת הדשן בסי' תרכט, אבל המגן אברהם סימן תרכז ס"ק ב כתב כך: באגודה ריש סוכה כ' בשם התוס' שלא יכסה בנסרים קבועים במסמרים אפי' פחות מד' מפני שהם דירת קבע עכ"ל:
    ובפרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן תרכז ס"ק ב:
    מה שכתב באגודה, עיין תוספות סוכה ב' [ע"א] ד"ה כי גשמים כו', ועיין סימן תרל"א במ"א [ס"ק] ב'. ותלוש ולסוף חברו כשר, כמו שכתב בתרומת הדשן [סימן פט]. וכולהו י"ל דהכין הלכתא, ותליא בפלוגתא לרבי יהודה סוכה קבע בעינן היינו סכך נמי, ולרבנן עראי סכך בעינן.
    ובמחצית השקל שם גם החמיר כדברי המגן אברהם בשם האגודה. וראה שער הציון תרלג ו שגם החמיר בזה.
    לכן אני חוזר שוב, יש שביארו בתוס' ריש סוכה שהנושא הוא גשם, ולכן אם יש רווח ביניהם ונכנס גשם מותר, אבל אחרים החמירו בזה. לכן אף שאינני יודע תשובה ברורה במגן אברהם מלבד ההסבר הדחוק שכאן דיבר על דין סוכה דירת קבע וכאן דיבר על דין פסול מחובר ונפקא מינה למשל לענין דין "מעמיד" שאין בעיה בכך שהדפנות מחוברים במסמרים.

  5. מה המקור להשוות חיבור בחוזק למסמרים. דבר שהראשונים הגדירו כקבע, מובן. אבל מה"ת להמציא עוד סוגי קבע בסכך [שהתחדש מעבר לקבע של דפנות, כמבואר בתוס']
    ועי' בשעה"צ תרל"ג ו' שמתייחס למעשה רק למסמרים.
    וכמו שכמעט כל הפוסקים התירו לקשור את הסכך, ולא הגדירו את זה כקבע כך גם תקיעה בחוזק לכאו' אינה נראית כבית. אלא דווקא מסמרים. ומנ"ל לחדש עוד קבע?

  6. כמדומה שבפרגולה יש עוד בעיה בנוסף לבעיה של מסמרים, היות ומשתמשים תחתיה כל השנה, וסוכה לשבעת ימים אמר רחמנא ולא ביתו של כל השנה כמ"ש הר"ן המובא במשנ"ב סימן תרל"ו סק"ח.
    וכבר כתב רש"י (המובא בביאור הלכה ריש סימן שנ"ח) שגם תשמישי חצר חשיבי דירה, והפרגולה משמשת כל השנה לתשמישי חצר.

  7. שלום
    אני לא יודע אם זה המקום לדיונים אך בקשר לתגובה הקודמת מדברי רש"י על סוכת היוצרים החיצונית וסוכות גנב"ך (בבלי סוכה ח:) ברור שלשיטתו שימושים שלא מהווים מגורי קבע לא פוסלים. ונראה שדברי רש"י שהובאו מתיחסים לדיני רשויות בלבד.כך כתב גם  האבני נזר  (סימן תע"ד) על"סוכות העומדים משנה לשנה איך יהיו כשרים דבשעה שמניח סכך מקנים הנארגים דעתו שישאר אחר החג לדירה ודומה לעושה הסוכה לצל ולדירה דפסולה." והשיב :"התינח שהם גרים בסוכה כמו שהיא עכשיו. אך שמעתי שזה אינו כי הנשארים כמו שהם עכשיו אין דרים בהם כל השנה. רק תשמישים קלים עושים שם ודומה לסוכת היוצרים החיצונה."   

  8. נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת בפרגולה, שחובה שיהיה דפנות לפחות טפח סמוך לתקרה כדי שהסכך לא יהיה קודם לדפנות, שגם זה פוסל, לעיתים עובי קורות הבסיס הוא יותר מטפח ואז אין בעיה זו.
    לא הבנתי.
    דפנות קודמות לסכך האם לא מספיק דפנות בגובה עשרה טפחים ומסגרת שעליה בונים את התקרה של הפרגולה, ומה צריך טפח סמוך לתקרה.

  9. המיוחד במסמרים שזה דבר מיוחד לבית. וכל הרעיון בקבע זה הדמיון והקשר לבית קבוע. וכנראה שאין דרך בית להיות מחובר רק עם לחץ ובלי מסמרים או חיבור אחר כנ"ל. ולכן הראשונים מדגישים דווקא מסמרים. [אחרת לא היו צריכים להעמיד הנידון על מסמרים, גם בזמנם היה אפשר להעמיד בלחץ.] וכך גם רבינו המשנ"ב מדגיש בשער הציון שהבאתי לעיל – "מסמרים" ומה"ת להמציא עוד חומרות מעצמינו ועוד לומר שזה סברא פשוטה. ושוב, אם נחמיר בכל חיבור מה זה שונה מכל קשירת סכך. ועל כרינו דווקא מסמרים ומה שיותר מזה, אבל לא חיבורים פחותים ממסמרים. אחר שאין מקור כלל לענין זה עד דורינו. וזה דבר מאד מצוי שלא יתכן שאין התייחסות לזה שזה אסור ע"פ תוס'.

  10. אפשר גם להציע שקורות המונחות בסדקים הם לא מקובעים לעומת חיבור במסמרים שהם מקובעים (במסמרים צריך מאמץ רציני כדי להצליח להוציא אותם אם בכלל ניתן). הרי ידוע שסוכה ישנה כגון  שהסכך שלה עומד משנה לשנה כשרה, כלומר סכך עמיד הוא כשר לכתחילה.
    למרות שלא ידוע לי סברה למה לאסור סכך מקובע ואפילו במסמרים אין הכרח שזה אסור לדוגמה בשו"ת שבט הלוי   (או"ח סימן צ"ג) דן  בשאלת קביעת הנסרים במסמרים, בין השאר באפשרויות השונות בהבנת דברי המג"א, ובסופו של דבר מסכם :"דברי התרומת הדשן סימן פ"ט ברורים בהוראתו להקל אפילו בנסרים, והיינו דתה"ד אזיל לטעמי' שבסי' צ"א להקל במעמיד מקבל טומאה,וגם מצד תלוש ולבסוף חברו אין חשש, ונשאר רק החשש מכח קביעות הסכך, ודעתו להקל גם בזה והיינו כמו שהבינו ב' גאוני עולם הגאון מהרש"ק והגאון בית יצחק שם, וכיוון דתלתא גדולי הפוסקים הב"י והב"ח ומג"א הביאו דברי תרומת הדשן אין להרהר בזה."

  11. לא, כל קשירה שהיא עדיין תהיה עראי [בזמנו הגרי"י פישר זצ"ל צידד לאסור ושנה אחת בחנויות הבד"ץ לא נמכרו סיבי הגאווה, אבל לאחר מכן ביטלו הוראתם זו].

  12. ידוע שהפוסקים דחו את הצד של הגר"י פישר מכל וכל ועי' גם בתשובות והנהגות להגר"מ שטרנבוך.
    וזה בדיוק הענין א"א להמציא מעצמינו עוד חומרות מעבר למסמרים כי אם לא כן גם קשירה פוסלת. וכמו שאפשר לומר שאין חילוק בין מסמרים לתקיעה בחוזק, כך אפש"ל שאין קשר ביניהם, מסמרים מחברים ממש ליחידה אחת. ותקיעה בחוזק אינה מחברת . ופשוט שכל חילוק הכי קטן עושה את זה פחות קבע. ואם הראשונים והפוסקים לא העמידו דבריהם על תקיעה בלחץ, מה המקור שלנו להמציא ולומר שאין חילוק. ושוב, עי' בשעה"צ תרל"ג ו' שפוסק ומדוייק ממנו שדווקא מסמרים.

  13. לתגובת הרב עוד יהודי דלעיל, כתבת שדברי רש"י נאמרו רק לענין רשויות, ולכאורה אין בזה סברא לחלק, כיון שהגדרת תשמישי דירה היא אחת לכל ענין, ומהיכי תיתי לומר שיש גדר דירה לענין רשות וגדר דירה לענין סוכה, הרי אמרה תורה תשבו כעין תדורו, ועל זה נאמר שבעת ימים ולא כל השנה.
    ומ"ש מהאבני נזר שאני, שבאמת לא משתמשים בסוכה כלל אלא רק לפעמים נכנסים לשם בעראי, אבל פרגולה אנשים משקיעים בה לא לחינם, זה לא סתם ליופי, הם משתמשים תחתיה כל תשמיש שאדם רגיל עושה בחצר שלו, וזה נועד לנוחות התשמישים, ועל זה בדיוק דיבר רש"י דנקרא דירה.

  14. בקשר לתגובה הקודמת, לשיטה שאין לחלק בין גדר דירה לעניין רשויות וגדר דירה לעניין סוכה כיצד ניתן להסביר את כשרות סוכת רקב"ש וסוכת גנב"ך  (או"ח תרל"ה) שמשמשות למגורים מסוימים לאורך השנה, כמו כן את דין סוכת הצורפים החיצונית (או"ח תרל"ו ב)? כמו כן בביאור הלכה מדברים על דיר כמיועדת לדירה ביחס לרשויות, והרי ראינו שסוכת בהמה  כשרה ?כמו כן כל חצר קטנה מסאתיים נחשבת לצורך דירה מבחינת רשויות שבת והאם  אסור לבנות סוכה בחצר ? כמו כן הרמ"א דן בכך שסתם עיירות מוקפות לדירה אם כן  לא ניתן לבנות סוכה בעיירה מוקפת ?אלא נראה  שביחס להגדרת רשויות כל מה שהוא "תשמיש דירה" (כלשון הבאור הלכה) מצטרף לרשות הדירה ואילו ביחס לסוכה רק מה שמשמש לדירה קבועה פסול.

  15. להרב יהודי אחר שליט"א
    העלת כמה שאלות:
    א. לדעת הר"ן שסוכה המשמשת למגורים כל השנה פסולה, מדוע סוכת גנב"ך רקב"ש כשירה
    ב. מדוע סוכת הצורפים החיצונה כשירה
    ג. איך אפשר לבנות סוכה בחצר הבית או בדיר של בהמה או בעיירה המוקפת לדירה.

    לגבי סוכת גנב"ך רקב"ש כבר נגע בזה הביאור הלכה בריש סימן תרל"ה, ודייק מרש"י שכתב שאין תשמיש סוכות אלו אלא בימות החמה, ומשמע דגדר דירה הוא רק אם משתמשים בה כל השנה אבל כשמשתמש רק בימות החמה לא חשיב דירה.

    באשר לסוכת הצורפים החיצונה, החילוק פשוט, דבחיצונה אינו דר כלל, אלא מוכר את כליו, וזה לא מקום דירה אלא מקום העבודה שלו שבו הוא עוסק לפרנסתו, אנו מדברים על חצר ששם אדם משתמש תשמישי דירה (כגון – תולה כביסה לייבוש, בורר אורז לאור השמש, יושב לדבר עם חברים, הילדים משחקים שם, וכן הלאה כיד ה' הטובה עליו ועל בני ביתו)

    השאלה האחרונה כמובן שאינה נוגעת לנידון דידן כלל, כל השנה אין סוכה בחצר הבית ולא בדיר, ומה אכפת לן שהחצר נחשבת לדירה, הפסול דביתו של כל השנה אינו תלוי בשטח או באויר, הפסול הוא כשהסוכה עצמה קיימת כל השנה ובה הוא משתמש את שימושי הדירה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל