שאלה:
בשו"ע בסי' צ' הביא שאין להתפלל במקום פתוח. ואף שבעוברי דרכים הקילו, עדיין מי יימר שעדיף במנין במקום פתוח, אולי עדיף ביחידות בבית?
וא"כ מדוע נוהגים אנו בעת הזו להעדיף תפילה במנין במקום פתוח?
תשובה:
התפילה במקום פתוח זה מכלל ההידורים שבתפילה, אבל תפילה במנין להרבה פוסקים היא חיוב גמור, ראה כאן. אבל חשוב לדעת, שאם יש עשרה בחוץ ואתה במרפסת רואה אותם, אפשר להתפלל במרפסת לכל הדעות, כל המחלוקת אם מרפסות מצטרפים לעשה אבל אם יש כבר עשרה ואתה במרפסת ורואה אותם זה ודאי טוב ובכך מרויחים הכל.
מהיכן פשיטא שזה רק "הידור" זה יותר נראה כמו איסור בדיני תפילה. והיינו מנין גם אם חובה אך אינו איסור בקום עשה. וכאן זה זה כמו איסור. [לשון הגמ' זה "חציף"] [אלא א"כ זה כמו עשה דוחה לא תעשה שיש צד שנאמר גם בדרבנן?]
הרי נאמר במפורש שכאשר הוא בדרך מתפלל בשדה, החציף זה כאשר זה נעשה מתוך שאט נפש, אבל כאשר הרעיון הוא לצורך מנין לכאורה אין בזה כל גריעותא.
מה המקור לחלוקה בין היכא שיש כבר עשרה לבין אם אין עשרה?
לא הבנתי את שאלתך, תבדוק אם הגבת על השאלה הנכונה
שאלת השואלת היא על סוף התשובה שביארתם שעם יש עשרה כבר שמתפללים ניתן לכל הדעות להצטרף אליהם מהמרפסת. והמקור לזה הוא בשו"ע (נה, כ).
אמנם חשוב להדגיש שזה בתנאי שאין דרך רה"ר המפסיקה ביניהם. כפי שנקט הפמ"ג להשוות להלכה של זימון (קצה, א)
בזה פשוט, המקור הוא הרשב"א הידוע, כל המחלוקת היא אם דבריו אמורים גם לצירוף עשרה או רק כשיש עשרה באותו מקום.
בסימן נה סעיף כ מדובר לגבי עניית אמן שיכול לענות אבל לגבי שיחשב תפילה בציבור זה לא נחשב
שם מדובר כשהוא לא רואה אותם, הנושא שלנו נמצא שם בסעי' יג-יד
האם סגי בכך שמהמרפסת הוא רואה רק חלק מהמנין שלמטה ולא את כל העשרה, ולא את שליח הציבור ?
ב.לא את כל העשרה, אבל כן את שליח הציבור? תודה.
א. אפשר, נאמר בפוסקים מקצתם רןאים אלו את אלו.
ב. זה עוד יותר טוב, ע"פ האמור בסי' קצה גבי שמש הסעודה.
השאר תגובה