שאלה:
האם מותר להסתפר ולהתגלח ביום שישי הקרוב שהוא לכבוד ר"ח ושבת? אמרו לי שיש כאלה שמתירים.
ומה במקרה שלי שלא הסתפרתי בערב החג כי הייתי בקירבת אדם בקבוצת סיכון ולא רציתי להיחשף לאנשים?
תשובה:
כבודו התבלבל בשבוע… שבוע הבא ביום שישי כיון שהוא ר"ח אייר יש להקל להסתפר.
המשנה ברורה בסי' ר"ס סק"ז הביא שיש מקפידים על צוואת ר"י החסיד ולא מסתפרים בראש חודש אפילו אם הוא חל בערב שבת, אמנם בסי' תצ"ג סק"ה כתב המ"ב שכאשר חל ראש חודש אייר בשבת מותר להתגלח ביום שישי, ותמיד יוצא שיום שישי הוא א' של ראש חודש, ובכל זאת התיר המשנה ברורה להתגלח, וכדי ליישב סתירה זו יש הסוברים שסובר המשנה ברורה שאף המקפידים על צוואת ר' יהודה החסיד בספירת העומר שלא היו יכולים להתגלח קודם מותר להם להתגלח בראש חודש שחל בערב שבת (וכסברא זו מובא בשם הגר"מ פיינשטין זצ"ל בקובץ לתורה והוראה ב' שנת תשל"ג), אמנם יש הסוברים שהמשנה ברורה לא חשש להזכיר שיש המקפידים על צוואת ר"י החסיד ולדעתם אין להתגלח אף בראש חודש אייר (וכך מוכח בשו"ת החת"ס או"ח סי' קנ"ח שאף כשאי אפשר להסתפר קודם אין להתיר בראש חודש ע"ש), ובשו"ת ר' טאיה וייל סי' מ' פסק שהנוהגים להתחיל להתגלח בג' סיון והוא חל ביום א' יתגלחו בערב שבת, ובפרי מגדים סי' תצ"ג א"א סק"ה כתב שכאשר חל ראש חודש סיון ביום א' מותר להתגלח בערב שבת.
הן אמת שהכף החיים בס"ק מב הביא כמה מחכמי הספרדים שהחמירו בזה ולא התירו אלא לחתן, ומכאן יותר מקום להחמיר בזה לספרדים, אבל השנה עם הקורונה, הרי יש לנו צירוף נוסף, שכיון שלא ניתן היה להסתפר, קצת דומה הדבר למה שהתיר בשערי תשובה בסי' תצג לאבל שכלו ימי אבלותו בספירה להסתפר, יש לחלק אבל כצירוף זו גם סברא.
לא הבנתי את התשובה, האם זה גם למי שנוהג אבלות מפסח ועד ל"ד?(ספרדים)
כן. ספציפית באותו היום קיים השנה היתר כזה.
האם ההיתר הוא רק להתגלח או גם להסתפר?
גם להסתפר
זה כולל היתר גם להסתפר או רק להתגלח?
זה לא נכון שההיתר הוא רק לאשכנזים?
בס' שיעורי מרן הראשון לציון גם הביא היתר זה בעמ' רצד
מה עם יום חמישי בלילה למי שלא יכול ביום ששי?
לכאורה היינו הך
שלום וברכה,
מעניין שמרן השו"ע לא הזכיר בשו"ע היתר זה.
הרי היו שנים בחיי מרן השו"ע שבהן ראש חודש אייר חל בשישי ושבת ואם היה היתר ברור
לבני ספרד שקיבלו הוראותיו של השו"ע אז לפחות בבית יוסף היה לו למרן הרב קארו להזכיר היתר זה..
מרן מפרש דבריו בדברים המצויים..
אכן מעניין.
לכן שמעתי מכמה פוסקים בני ספרד שלבני ספרד אין היתר גילוח ו\או תספורת בראש חודש אייר – אפילו כשחל בשישי שבת כמו השנה..
מאידך, אדם שהיה אנוס ולא יכול היה להסתפר עקב המצב (כמו השנה בגלל הקורונה), פה יש מקום לדון אבל לבני ספרד נראה שאין היתר מצד ראש חודש (שחל להיות בשבת ובכלל)
שמעתי בעבר שייתכן שצוואת ר'יהודה החסיד מתייחס לר"ח החל מהבוקר של ר"ח ולכן יש מקום להעדיף יום ה' בלילה… האם יש לזה מקור?
לא מצאתי מקור לחלוקה כזו.
יש לעיין לכאורה לדעת המשנ"ב שמבאר הטעם לכו"ע שנהגו לאסור ל"ג יום שלא להסתפר, רק שיש נהגו מיום שני של פסח עד ל"ג בעומר ויש שנהגו מר"ח ועד חג השבועות, א"כ לכאורה גם אם נתיר לאלה שלא יכלו להסתפר לפני החג להסתפר השנה בערב שבת יצטרכו להחמיר לכל הפחות שלא להסתפר מיכאן ואילך עד חג השבועות… ויל"ע
לא בהכרח, הם נוהגים אבל כמנין הימים רק משום טעם וסיבה מותר להם להסתפר בתוך ימי האבלות.
המשנה ברורה בסימן תצ"ג כותב על זה (ולא בסימן ר"ס כמו שמופיע בטעות בתשובה)
דומני שכבר תיקנתי את זה בתגובות הקודמות.
ההיתר הוא גם למי שהסתפר לפני פסח?
והמחמירים סוברים שרק בגלל צוואת ר"י החסיד או מצד ספירת העומר?
לדעת המשנה ברורה ההיתר גם למי שהסתפר, בנוגע לכף החיים ובני ספרד שחוששים לו, אין להקל אלא בצירוף שלא יכל להסתפר, כך לכאורה
עיין – בהלכות חג בחג [להרב קארפ שליט"א] שהביא מהגריש"א שמותר.
ובקשר לשאלה השניה?
רבני בית הוראה
אומר:
כ״ח בניסן ה׳תש״פ (22/04/2020) at 3:25 pm
לא מצאתי מקור לחלוקה כזו.
ובכן … יגעתי ומצאתי בע"ה!!
יעויין בספר "מילי דחסידותא" [לבעל האשל אברהם – אב"ד בוטשאטש] סעיף נז' שמביא להקל בליל ר"ח בתקנת ר' יהודה החסיד!
ולפ"ז לכאורה מי שמתכוון להסתפר לכב' שבת-ר"ח עדיף לעשות זאת הערב [יום חמישי-ליל ששי] בברכת חודש טוב
מפוסקי אשכנז יש שהחמירו בגלל צוואת רבי יהודה החסיד, ומפוסקי ספרד יש רבים שהחמירו בגלל ספירת העומר.
שמעתי בשם… שאפשר להסתפר היום חמישי אחה"צ (כלומר עכשיו) כדי להמנע מלעבור על צוואת ר"י החסיד. שמעתם על זה?
האם מותר להתגלח רק צמוד לשבת, או גם ביום שישי בבוקר?
בשום אופן לא, אבל עכשיו בלילה יש להקל, ובמילי דחסידותא מבואר שבלילה אין צוואת רבי יהודה החסיד.
גם בבוקר
אם אפשר בבקשה תשובה ברורה מחר בבוקר (יום שישי) לפני ערב שבת מותר להסתפר?
לאשכנזי מותר, לספרדי רק בשעת הדחק גדול.
האם בן אשכנז שאינו מקפיד על צוואת ר"י החסיד, יכול להסתפר היום בלילה (ליל שישי), מההיתר של ראש חודש החל בשבת, או שההיתר הוא רק בערב שבת עצמו – כלומר ביום שישי?
ובמידה שאסור ביום ה', מאיזו שעה מותר?
לכאורה גם היום מותר, מצאת הכוכבים
הרב אם הספקתי להסתפר לפני החג אבל אני מאוד רוצה להסתפר בראש חודש אני יכול להשען על ההיקל של הצירוף עם הקורונה?
האם לנוהגים אבילות רק עד ל"ג בעומר מותר להסתפר היום בר"ח שיוצא בשישי אע"פ שע"י כך לא יהיו להם ל"ג ימי אבילות?
יש להקל
יש מחכמי ספרד שאסרו מטעם זה, אבל במשנה ברורה נראה שלא חילק.
הפי חדש שעליו מסתמך המשנה ברורה היה ספרדי כך שלכאורה ההיתר הזה תקף גם לספרדים
אחת ממלחמות חיי, זו השטות שהשתרשה שכביכול אם רב ספרדי אומר משהו זו הלכה לספרדים, ואם רב אשכנזי אומר משהו זו הלכה לאשכנזים, זו הרי שטות והבל! כאשר הנושא באמת נתון במחלוקת שו"ע ורמ"א או שאר כללי הפסיקה, זה נכון, אבל כאשר המשנה ברורה אומר סברא, אז בגלל שהוא אשכנזי זה לאשכנזים? והכף החיים שחולק זו הלכה לספרדים? אמרתי פעם שיעור והבאת מחלוקת הגרש"ז אויערבך והגרב"צ אבא שאול לגבי שינוי מקום באמצע אכילה לחדר מדרגות מקורה, קם אחד ואמר לי, אה אז לאשכנזים זה כך ולספרדים כך? זה הרי צחוק… לכן גם כאן, הנושא האם התקבל מנהג כזה אצל ספרדים או לא, ובזה יש התרשמות שהיה מנהג ספרדי יותר להחמיר כך רואים מרצף הפוסקים המחמירים, אבל אם אין מנהג כזה אין כל ענין לפשפש בציציות כל פוסק אם הוא אשכנזי או ספרדי. ופק חזי כמה פעמים כאן באתר השואל אשכנזי ומקבל תשובה לפי הבן איש חי או כף החיים ולהיפך. תלוי בכל נושא.
כדברים אלו ממש ואף בחריפות יתירה שמעתי מהגר"י פוזן שליט"א מבני ברק
ואכן כאן באתר הנכם מקפידים לענות לגופו של ענין בצורה נפלאה ועל כך תודתי בשמי ובשם כולם!
שפתיים ישק (תגובת הרב האחרונה).
שלום וברכה,
אז אם שמישהו פוסק זה לא רק לאשכנזים אם הוא אשכנזי וכו', אז אם אדם ספרדי, והפוסק שהתיר להסתפר בר"ח שחל בשישי, זה המשנ"ב, שהוא אשכנזי, א"כ לפי הכלל הזה יהיה מותר גם לספרדי להסתפר? מצד שני, אפשר לומר להפך, שהרב עובדיה יוסף זצ"ל, החמיר, א"כ גם לאשכנזים, והמשנ"ב, יהיה אסור. איך אפשר להבין מתי מותר ומתי אסור? אקווה שהשאלה ברורה ומובנת…
כל אדם יש לו את הרב שלו, ויש דברים שאכן תלויים במנהגי הקהילות, אבל במה שאינו תלוי, דומה הדבר לשאלה שנחלקו בה שני רבנים אשכנזים או שני רבנים ספרדים, מה תעשה? תקבע לפי הוראות רבך..
במשנה ברורה איש מצליח סימן תצג' סעיף ג הערה 6 כותב שאין להקל לספרדים ובסוף הספר שכן משמע בכה"ח סוף סק"יב שכל ההיתר זה רק לאשכנזים שיש להם מנהגים שונים בזמן חלות האיסור
נכון וציינו זאת.
ר יהודה החסיד עשה חמרות רק לבני משפחתו כך מובא
השאלה אם תקנות רבי יהודה החסיד נאמרו רק לצאצאיו או לכל ישראל היא מחלוקת ידועה באחרונים, ובהחלט חששים לתקנות שהתקבלו בישראל כפי שהביאן גם רבינו המשנה ברורה.
השאר תגובה