שאלה:
בס"ד
שלום הרב,
א. כידוע סכך פסול פחות מארבעה טפחים בטל באמצע הסוכה, ומן הצד פחות מארבע אמות הרי זו דופן עקומה. שאלתי מה דין סכך פסול מן הצד פחות מארבעה טפחים, האם אנו מכשירים אותו בגלל שמחשיבים אותו גם כדופן עקומה, או בגלל שהוא בטל לסכך הכשר כמו באמצע הסוכה.
הנפ"ק תהיה אם הדופן אינה מגיעה לסכך הפסול, שאז צריך לצרף ב' הלכתות, גוד אסיק ודופן עקומה.
אם נאמר שסכך פסול מן הצד פחות מארבעה טפחים הרי הוא בטל לסכך כמו באמצע סוכה, הרי שכשר, אבל אם נאמר דופן עקומה אז פסול משום שלא מצרפים שתי הלכות.
ב. השו"ע כותב שאם יש טפח סמוך לסכך זה נחשב כתחילת דפנות. האם זה גם באופן שיש טפח סמוך לסכך בלבוד? או דווקא שהסכך ממש מונח על קורה שגובהה טפח? (דרך אגב, לשון הפוסקים שרוחבה טפח, הכוונה היא לגובה נכון? )
ג. השו"ע כותב שאם עשה טפח סמוך לסכך "לשם סוכה", למה כוונתו? האם צריך שכוונת הבונה כשבנה את הקורה שהיא תהיה לשם סוכה. אם הוא בנה קורה לשם קבע, ואז החליט לסכך על גבה לשם סוכה זה בסדר?
ד. בשאלה קודמת ששאלתי אותך לגבי חידוש סוכה ישנה אמרת שצריך להגביה את הסכך, כמה צריך להגביה? את כולו?
תודה
תשובה:
שלום וברכה
- פחות מארבע טפחים אפילו מן הצד לא צריך להגיע לדופן עקומה. אגב יש לדעת, שכאשר הוא יותר משלושה טפחים ופחות מארבעה, אף שהעיקר להלכה שמותר לשבת תחתיו יש ראשונים שמחמירים בכך, לכן יש להשתדל למעט יותר כדי שהסוכה תהיה מהודרת.
- לכאורה גם בלבוד. הרעיון הוא שהסכך לא יהיה קודם לדפנות ויהיה לזה דין אוהל, לכן כל מה שכשר לדופן יועיל גם לדין זה.
- זה לא משנה אם זה בבנייה או בשעת הסיכוך, העיקר שהסיכוך נעשה כך לשם סוכה. יש אגב לדעת שמוטות של הפרגולה לכאורה אינם דופן אלא סכך שאינו שווה בגובהו, כיון שהם על כך משך הסוכה, את הטפח הזה כדאי לעשות למטה יותר.
- כדאי להגביה בצד אחד של הסוכה שיעור טפח על פני כל רוחבה.
