בס״ד, שלום לרב, האם מותר הלכתית לפתוח בית כנסת ספרדי/בית מדרש ממול בית כנסת ספרדי/מדרש קיים? וחשוב לציין שהרבה מהמתפללים נוטים לעבור למקום החדש המתחרה שהרי שניהם פונים לציבור הספרדי , אודה לרב לתשובה עם מקורות, תודה מראש
תשובה:
שלום רב,
נראה שלא ניתן לתבוע שלא יפתחו בית הכנסת חדש, למרות שהרבה מהמתפללים ילכו למקום החדש, ובכך יתמעטו בצורה דרסטית הכנסותיו ואחזקותיו של המקום הישן. וראה במקורות.
מקורות:
ראה בשו"ת אגרות משה (חו"מ ח"א סי' לח) שם יש תשובה מעניינת אודות אדמו"ר שתבע בית כנסת סמוך שנפתח לידו שהרבה מהמתפללים עזבו לבית כנסת החדש. ואילו הם טענו שיש להם נוסח שונה וכד', אצטט לך כמה ציטוטים מהתשובה
"הנכון לע"ד שלא היה רשות לא להם ולא לשום אדם ליסד ביהכ"נ אחר במקום הסמוך שע"י זה ודאי שהרבה מאלו שהיו הולכים אצלו כשלא היו מייסדים ביהכ"נ האחר ילכו לביהכ"נ האחר שיסדו דיש בזה איסור מהפך בחררה ויורד לאומנות חברו כמבואר בחת"ס חלק חו"מ סימן ס"א דבדבר שאין מקום לשניהם איכא איסור יורד לאומנות חברו אף לבר מאתיה אף לר"ה בדר"י ב"ב דף כ"א והובא בפ"ת סימן קנ"ו סק"ג. ואף שעדיין נשארו אצלו אנשים שמתפללים שם כיון שהוקטן המנין כל כך עד שאין לו כדי חייו והוזל ע"י זה ביהכ"נ שלו בהרבה מאד הוא ודאי קפוח הפרנסה שאסור. ומפורש כן ברש"י ב"מ דף ע"א ד"ה יורד דאף רק למעט מזונותיו של חברו אסור בדין יורד לאומנות חברו משום דלמעט מכדי חייו הוא כפסוק לגמרי. ופשוט שכדי חייו מיקרי כדרך ההוצאה לאנשים בינונים ממדרגתו בחשיבות, וראיה מכדי חייו שהתירו להלוות לנכרים בריבית שהכוונה לכל ההוצאה לא רק למזונות לבד וכן הוא באיסור יורד לחייו שהוא בממעט לו שלא יהיה לו כדי הוצאתו אף שעדיין ישאר לו למזונות מצומצמין".
כלומר, גם אם אופן ההפחתה תהיה ע"י ירידה דרסטית בתרומות, שעל ידי שהרבה מהמתפללים יכלו לבית הכנסת החדש, יתמעטו מאד התרומות של הבית הכנסת הישן, שייך דין קא פסקת לחיותי.
ובהמשך דבריו אף מחדד, שטענת "לשם שמים" אינה רלוונטית כלל, משום שכל טענת "קא פסקת לחיותי" קיים כשגם השני רוצה להתפקנס, כלומר הוא בא עם טענת פרנסה, אז לפעמים אנו מגבילים אותו ולפעמים לא. אבל אם הוא אפילו אינו בא עם טענת פרנסה, אלא רק לשם שמים, אז יותר יש להחמיר עליו שלא יפתחו בית כנסת חדש.
אולם נראה שיש חילוק בין המקרה האמור למקרה של האגרות משה. שם הוא עוסק בבית כנסת פרטי ששיך לאדמו"ר, ולכן הספד שלו זה הספד פרטי, ויש מקום לסוגיית "קא פסקת לחיותי". אולם במקרה האמור, השאלה היא על בתי כנסת ציבוריים, שאינם שייכים לאיש, לכן לא יתן לתבוע בטענות אלו.
בס"ד, אודות המקור באגרות משה או"ח חלק א, סימן לח לא מצאתי את התשובה אודות המעשה כלל, אשמח אם הרב יציג את המקור?
תודה
חושן משפט, לא אורח חיים.
השאר תגובה