בס׳׳ד
שלום לרבנים אתר דין שליט׳׳א,
בסידור שלנו האשכנז בן להמתפללים בנוסח אשכנז ובן נוסח ספרד, יש משהו שלכאורה צריך עיון וקצת קשה להבין. הרי נמצא בסדר הרבה סידורים שהסדר הברכות בהשכמת הבוקר מסודר באופן כזה פחות או יותר, בלי להוסיף פה בקשות ופעוטים הרבה שמשונה מקהילה לקהילה וכו׳, ומ׳׳מ זה הסדר הנמצא ברוב קהילות אשכנזיות:
1. מודה אני
2. ראשית חכמה וכו׳
3. ברכה של ציצית
4. עטיפת טלית וברכה שלה
5. הנחת תפילין וברכותיו
6. פרשיות אחרי הנחת תפילין : ״ וידבר ה׳ אל משה וכו׳ ״ וגם ״ והיה כי יביאך וכו׳״
7. מה טובו
8. אדון עולם
9. יגדל אלקים
10. ברכות השחר: על נטילת ידים, אשר יצר
11. ברכות התורה
בהרבה סידורים כתוב הוראה כזו שאסור ללמוד או לומר פסוקי מקרא (בדרך קריאה) קודם שיברך ברכת התורה, ושצריך ליזהר מאוד בזה. ומקור לזה מן השו׳׳ע ומ׳׳ב או׳׳ח סימן מ׳׳ז , ובפרט סעיפים א׳ עד ה׳ , עיין כל ס׳׳ק שבשו׳׳ע ובמ׳׳ב ויוצא שכמו שכתוב בסעיף ב׳ ״ צריך לברך בן למקרא בן למשנה בן לגמרא ובהגה בן למדרש (טור)״.
אז יש לנו לשאול אם כן, היאך נמצא שאחרי מספר 1 שהוא ״ מודה אני״ שלא צריך ברכת התורה לאמרו, שאחריו לא נמצא ברכת התורה? אלא נמצא מספר 2. ראשית חכמה שזה פסוק בתהילים קיא-י׳, ושם נמצא כמה עוד פסוקים, וגם במספר 6 יש בפרשיות התורה שאחר הנחת תפילין עם הרבה פסוקים שמן התורה , ורק אחרי כל אלה יש במספר 11 ברכת התורה. הרי כבר אמרו כמה פסוקים בקריאה בלי לברך.
ראיתי שיש סידור שהודפס בארץ ישראל שנמצא בסדר שלו : 1. מודה אני, 2. ראשית חכמה , 3. ברכת נטילה ידים, 4. אשר יצר, 5. אלקי נשמה, 6. ברכת התורה. אבל עוד יש פסוקים שבראשית חכמה וכו׳ שהם מן תורה ונ׳׳ך ולכאורה טעונים ברכה לפי שו׳׳ע ומ׳׳ב.
לכן מדוע לא נמצא בסידורינו סדר כזה :1. מודה אני , 2. נטילת ידים, 3. אשר יצר, 4. אלקי נשמה ,5. ברכת תורה, 6. ראשית חכמה ואז הכל כרגיל שנמצא בכל סידורים ? הרי אם היה כזה לגמרי לא אמרנו פסוק אחד בלי ברכה.
אם תעיין טוש׳׳ע ומ׳׳ב או׳׳ח על כל ענינים שנמצא בסידורים שלנו נמצא שכך היה אמור להיות לפי מה שכתוב בספרי הלכה , אבל לא נמצא כזה, לכן רציתי לדעת זה.
מדוע לא חוששים לזה ויש סידורים עם כמה פסוקים בלי לברך על התורה?
אשמח מאוד להבין את זה.
ברכות רבות מן התורה לרבנים אתר דין !
תשובה:
שלום רב
אכן הצדק איתך
למרות שפסוקים אלו הם חלק מסדר התפילה אין לאומרם לפני ברכות התורה, שהרי בשו"ע בסי' מו סעי' ט הביא בזה מחלוקת אם מותר לאומרם ללא ברכה ובמשנה ברורה שם פסק להחמיר, נראה שבסידורים נדפס כך משום שפסוקים אלו בעצם אינם חלק מתפילת המבוגרים אלא נהגו לאומרם עם הילדים, ולא הקפידו לגביהם כל כך על הסדר הראוי על פי הלכה.
מקורות:
