איסור ריבית- מעבר על איסור ריבית בעת רכישת דירה

הרב פנחס וינד

האם הייתם רוכשים דירת פאר בפרויקט יוקרה אלא שקירותיה ורהיטיה מלאים חרקים וזוחלים?

מצוקת הדיור…

אבן מקיר (…) תזעק: יהודים יראים ושלמים רוכשים מדי יום דירות לעצמם, לילדיהם או להשקעה ונכשלים באיסורי ריבית חמורים שלא בידיעתם! * "כיצד אפשר לחנך ילדים לתורה וליראה בבית שקירותיו ספוגים בריבית חמורה"?! מזדעק הרה"ג ר' פנחס וינד שליט"א בעמח"ס 'ברית פנחס' ומבהיר: "גם 'היתר עסקה' אינו קמע הפותר אוטומטית את כל בעיות הריבית"! * בשיחה מרתקת ונוקבת חושף הרב וינד צוהר למצוקת הדיור האמיתית של דורנו: מצוקת הריבית * מתי ביקש הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שלא יכניסו אנשים למעונו? מה הייתה תשובתו של הגר"ש וואזנר לתלמידו שכשל בנכסיו? ומדוע לא התניע הרכב שאמור היה להסיע את הגר"ח קנייבסקי לברית? * איזהו נשך

השעה הייתה 12:30 בצהריים במשרדו המרווח והממוזג של יעקב – עורך הדין משכונת הר נוף הירושלמית. זמזום חרישי נשמע מכיוון פעמון הכניסה. יעקב לוחץ על המתג והדלת נפתחת לרווחה. בפתח ניצבים שני אברכים ברי אוריין. אחד מהם, ר' ברוך, הדור בלבושו המעיד עליו כי עובד ה' נלהב הוא, המקדיש עיתותיו לעבודת השם, לתורתו וליראתו. איתו עימו צועד אל פנים המשרד ר' לייב, אברך כמדרשו, בן תורה שתורתו אמנותו ונמנה על אחד ממצויני הכוללים הגדולים בירושלים.

העילה לפגישה בין השניים נועדה, איך לא, לצורך רכישת דירה המתבצעת ביניהם בימים אלו. ר' ברוך שמתעתד לעבור לבני ברק גמר אומר למכור את דירתו בשכונת סנהדריה בפרויקט יוקרתי הנבנה בשכונת רוממה בירושלים, ור' לייב שגר עד היום בשכירות עתיד לרכוש אותה ממנו. השניים יושבים בצוותא עם עורך דינם וסוגרים קצוות. ביניהם עולה כמובן נושא השלמונים ואופן התשלום. "אם תארגן את הסכום במזומן", מבהיר ר' ברוך המוכר, "הרי שהמחיר הנקוב יוזל משמעותית, כאשר אם הוא יתעכב בשל המשכנתא, ייתכן ושווי הדירה יעלה ואו אז גם גובה התשלום שבינינו ישתנה"…

השניים סוגרים על העסקה, הררי טפסים נחתמים, לחיצות ידיים הדדיות וברכות 'מזל וברכה' עוברות מאיש למשנהו, והם נפרדים לדרכם שמחים וטובי לב על העסקה 'המוצלחת' המשולמת כעת במזומן ובזול.

"הרי זו ריבית גמורה"! מזדעק הרה"ג ר' פנחס וינד שליט"א, " כמבואר בשו"ע יו"ד קע"ג ס"ז. הרי הדירה עדיין לא שייכת לקונה ומדוע אם כן אינו מעלה את המחיר לרוכש אין זאת אלא בשל הקדמת התשלום, מה שמכונה בתלמוד 'פסיקא בזולא'. לדאבון לב אלו מעשים שבכל יום. אברכים יראים ושלמים המדקדקים על קלה כבחמורה רוכשים דירות ואינם מודעים לאינספור איסורי הריבית שהם עלולים להיכשל בהם במהלך רכישת הדירה! כל זה נובע כמובן מחוסר מודעות לנושא הטעון של איסור ריבית שהינו מההלכות החמורות שבמקדש"!

אין סימן ברכה!

בימים נסערים אלו כאשר נושא הדיור, מצוקותיו ופתרונותיו שולטים בכל פינה, פרויקטים חדשים כמו חריש ואחרים מפציעים, דירות להשקעה ולמגורים – אם כאלו חדשות הנרכשות ישירות מידי הקבלן ואם כאלו של יד שנייה במעוזי הציבור החרדי או ב'מתחרדים' – נרכשות מדי יום בכל קצוות הארץ, ישבנו לשיחה מרתקת ונוקבת, עם הרה"ג ר' פנחס וינד שליט"א בעמח"ס 'ברית פנחס' על הלכות ריבית ומי שנושא בגאון את דגל נושא הריבית הטעון. בשיחתנו הוא מעלה סיפורים מסמרי שיער, להם היה עד במהלך שנות פעילותו הענפה בנושא הריבית ואף פותח צוהר למגוון המקרים שעלינו לתת עליהם את תשומת הלב ברכישת דירה, לבל נתגורר גם אנחנו ח"ו בדירה שקירותיה ספוגים בכספי איסור ח"ו!

"מדובר בבתי ישראל שמגדלים בהם דורות של צאצאים לתורה, לעבודת ה' וליראת שמים. ההורים שופכים את צקון ליבם מדי יום בתפילת 'וזכנו לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים…' אך אינם מודעים למכשול הגדול שניצב בדרכם אל הנחת היהודית: קירות הבית, ריצפתו, רהיטיו וכל אשר בו, ספוגים בריבית, לעיתים לא מעטות גם ריבית דאורייתא, שלא בידיעתם. כמובן שאין הברכה שורה במקום הנגוע באיסור ריבית – כפי שחז"ל כתבו והזהירו יותר מפעם אחת בדבריהם שאין סימן ברכה בכספי ריבית!

"הגמרא בבבא מציעא מדמה את חומר איסור ריבית לאיסור שקצים ורמשים, כאשר רכוש שנקנה מכספי ריבית הרי הוא כרכוש מלא בשקצים ורמשים! מי מאיתנו היה בוחר לקנות דירה מלאה בכאלו, דירה שבקירותיה ורהיטיה מתהלכים להם בחופשיות חרקים וזוחלים?!"…

הרב וינד נזכר ששמע מאחד מתלמידיו המובהקים של הגר"ש וואזנר שליט"א, אברך ירא שמים מרבים שעשה חיל בעסקיו, שביום מן הימים ראה נפילה גדולה וכשלונות חרוצים במעשי ידיו. בצר לו הוא פקד את ביתו של הגר"ש כשהוא מבקש לשאול מדוע זה אינו רואה סימן ברכה בנכסיו. תשובות המפעימה של הגר"ש הייתה כי ככל הנראה למרות יושרו והגינותו ייתכן כי נפל שלא בידיעתו באיסור ריבית, וגם אם לא בריבית, אז באבק ריבית…

היכן למעשה ניתן להיכשל באיסור ריבית במהלך רכישת דירה?

הרב וינד: "כיום, אין כמעט מציאות חוקית שאדם ירכוש דירה בארץ ויחתום חוזה חוקי ללא שיפלו בו איסורי ריבית. כך למשל, כל חוזה חוקי מכיל סעיף אשר לפיו, אם הקונה לא יעמוד בתשלום במועד הנקבע, יחולו עליו ריביות על כך. זו הרי ריבית דאורייתא גמורה הנקראת בהלכה 'קנס המתרבה'! כך אם למשל נקבע המחיר לדירה בסך 1,000,000 ₪ למשל, אם בשל כך שהקונה שילם במזומן למוכר מראש הוא מוריד עבורו את המחיר הנקוב מראש כאשר בעד תשלום פרוס ומאוחר הוא כן גובה ממנו את מחיר גבוה יותר, גם זו ריבית גמורה שנקראת 'פסיקא בזולא'. זה קורה בכל חוזה ולדאבון לב אנשים רבים נכשלים בריבית מדי יום.

"בכל העניין של תנודת מחירי הדירות המתרחשות דבר יום ביומו בשוק הנדל"ן הדינאמי של ימינו, טמון מוקש חמור של ריבית בדמות מה שנקרא בהלכה ובגמרא 'פסיקה על השער'. כי לרוב, אחר שקבעו מחיר לדירה והקונה החל לשלם, מחירה לא משתנה למרות שייתכן שווייה בשוק עלה. וזאת מפני שהקונה כבר החל לשלם. לפי רוב הפוסקים, כל זמן שהקונה לא קיבל חזקה בדירה, היא עדיין שייכת למוכר וגם עליית המחיר אמורה לשחק לטובתו! ואם הקונה משלם לו לפי הסכום הנקוב מראש ללא העלייה בזכות אותו תשלום מראש, זה נקרא 'פסיקה על השער' – פעולה שלעתים אסורה להיעשות בשל איסור ריבית. אמנם לפעמים מותרת גם ללא היתר עסקא. אלא שצריך לדעת כיצד לעשות אותה בהיתר".

מי הוא זה שיכול להיכשל באיסור ריבית בקניית דירה – המוכר, הקונה או מי?

הרב וינד: "גם המוכר וגם הקונה ולא רק הם: גם העדים המעידים על העסקה המאשרים כביכול שהייתה כאן ריבית – בדורנו זהו לא אחר מאשר העו"ד שעורך את העסקה ומאשר את חתימתם של בעלי המקח, המזכירה העונה להגדרה 'הסופר' שכותב את החוזה, המתווך כמובן, וכמעט כל מי שמעורב בביצוע הרכישה! אמנם ראוי לציין, כי בעסקה עם גוי אין בעיה של ריבית, כי הלא נאמר 'לנכרי תשיך'. אך כל זמן שהעסקה מתבצעת בין שני יהודיים, שניהם – המוכר שהינו הלווה כביכול שקיבל כסף ולא נתן עדיין דירה והקונה שמשמש כמלווה שנתן כסף ולא קיבל עדיין דירה – ואף שושביניהם יכולים לעבור באיסור ריבית. זאת מלבד איסורי 'לפני עיוור לא תיתן מכשול' שהשושבינים נכשלים בהם.

האתרוג של מי?

"ריבית זה לא רק עניין של 'יורה דעה' – של בן אדם למקום", מבהיר הרב וינד, "היא מכילה גם את הצד של הממוני 'חושן משפט' – את ה'בין אדם לחברו', המחייב אותך להשיב את הכסף האסור שברשותך! הבעיה הממונית של ה'חושן משפט' של דאורייתא יכולה ליצור באופן ישיר שאלות הלכתיות נפוצות אשר הדוגמאות להן לא חסרות. החל מסוגיות ה'שלכם' שבנטילת לולב ואתרוג או במצוות אכילת מצה בפסח ועד שאלות בדבר השבת הממון והרכוש לבעליו. מי שלמשל קונה אתרוג מכספי ריבית אינו ספק אם יוצא ידי חובת הנטילה כי הלא האתרוג אינו שלו, הוא גזול בידו!!

"כבר היו מקרים", מגלה לנו הרב וינד, "שמוכר דירה היה צריך להפסיד את התשלום האחרון של הדירה או יותר, רק בשל כך הרכישה לא נעשתה על פי ההלכה ונפלו בה איסורי ריבית"!

האם 'היתר עסקא' מהווה פתרון לבעיות הריבית שברכישת דירה?

הרב וינד: "היתר עסקא הוא פתרון מאוד חזק ומעשי. מין קרש הצלה בין שלל השאלות הסבוכות. אלא שצריך לזכור כי 'היתר עסקה' אינו קמע… זוהי לא סגולה שטומנים אותה בינות להררי הניירת של העסקה והיא כביכול מגינה עליה מכל מרעין בישין ומאיסורי ריבית… על האדם העורך היתר עסקה להבין את טיבו של ההיתר ואת מהותו. טמון בחובו רעיון שהמלווה נעשה שותף כביכול בנכסי הלווה, אך יש לבצע הכל כדת וכדין מ=במהלך זה, רק כך יועיל ההיתר עבורו."בנוסף, גם כשמבינים את מהות ההיתר, נכון שברוב המקרים הוא פותר את בעיות הריבית שבעסקה, כי לכך בעצם נועד, אך מקרים רבים ישנם שאינם נפתרים על ידי ההיתר. לשם כך, כל אדם שיראת שמים מפעמת בליבו, עליו לבדוק  בטרם כל רכישת דירה עם העוסקים במלאכה – הבקיאים במשעולי הלכות ריבית, היכן יכולה להיווצר ח"ו שאלה של ריבית וכמובן לפתור אותה על הצד הטוב ביותר.

"לדוגמא, דירה שנרכשה על ידי מאן דהו אך נרשמה על שם מישהו אחר, כמו למשל שווער שהתחייב  דירה לחתנו והדירה רשומה על שם החתן, או סתם שני חברים שנהגו כך מפני סיבה כזו או אחרת, והמשכנתא על שם החבר או החתן, אז נכון שיש היתר עסקה לבנק, אבל כל עוד הדירה רשומה על שם האדם הנוסף – החתן למשל, והוא לא ערך היתר עסקה עם חותנו בעוד הוא זה שמשלם את הריבית, הרי שהם נכשלים באיסורי ריבית החמורים, כי ההיתר עסקה שנעשה מול הבנק אינו מועיל להם כלל ועיקר!

"זכורני", נזכר הרב וינד, "שבהזדמנות אחת קיבלנו טלפון מאחד מגדולי הרבנים והמשפיעים בירושלים שעמד לעבור דירה. הוא ביקש לעמוד איתנו בקשר לכל אורך התקופה, בה רכש את הדירה. שלוש פעמים ביקרנו בביתו, היה זה לפני כל חתימת חוזה. לפני כל חתימה הוא ביקש שנעבור עימו על כל סעיפי החוזה והסיכומים, לראות אם אין כאן איזשהו חשש ולו הקטן ביותר של ריבית כל שהיא!

"ככלל", הוא מציין, "כשהגיעו שאלות של ריבית אל פתחיהם של גדולי הדורות, הם נתנו עליהם את הדעת בצורה בלתי שגרתית בעליל", אומר הרב וינד תוך שהוא חושף עובדה מופלאה ונדירה מתוככי ביתו של מרן פוסק הדור הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל, ששמע מפי בעל המעשה בעצמו: "פעם אחת – לפני קרוב לחמישים שנה, נכנס אליו אדם אחד שהיה מקושר אליו, להיוועץ עימו בדבר מה. כשנכנס החדרה גילה את מרן הגרי"ש רכון על תלמודו בעיון רב. כשביקש להתקרב ולהציע את שאלתו, ביקש הגרי"ש שרק לעת ערב יופיע אצלו ואז יוכל להתפנות לשאלתו. כשהוא פוסע לאחוריו הבחין כי בידי הגרי"ש גמרא בבא מציעא ורבנו עוסק בלימוד הפרק החמישי – 'איזהו נשך'… לפליאתו לפשר המאורע המוזר, הסבירו לו בני הבית, כי לפני כמה שעות הגיע אל מרן אדם אחד שהציע בפיו שאלה חמורה בהלכות ריבית. מרן הסתגר בחדרו ומזה 3 שעות שוקד הוא על הסוגיה, כשהוא מורה לבני הבית שלא יפריעו לו בשאלו אחרות עד שעות הערב"!

מסירות נפש בשיאה של המלחמה

מעניין לעניין מספר לנו הרב וינד סיפור מופלא שאירע במחיצתו של מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א. "בהזדמנות אחת הוזמן הגאון ר' חיים קנייבסקי שליט"א לברית לשמש כסנדק. בשעה המיועדת הגיע קרוב משפחה עם רכב חדש ונאה למראה, שהיה אמור לקחת את מרן לברית והמתין לו בפתח ביתו. ר' חיים נכנס לרכב, אך הנה, הנהג לא מצליח להתניע אותו. הוא ניסה שוב ושוב אך לשווא! הרכב ממאן להידלק. בלית ברירה עבר ר' חיים לרכב אחר שלקח אותו לברית…

"אך יצא ר' חיים מהרכב, ניסה שוב הנהג להתניע את הרכב, וראה זה פלא, המנוע נדלק בבת אחת כאילו לא אירע כלום! אחרי הברית ניגש מי מבין הנוכחים במקום ושאל את מרן לפשר המאורע המוזר. נענה ר' חיים ואמר: 'יש לי הרגשה שהרכב נקנה בכספי ריבית'…".

הרב וינד מבקש לסכם את השיחה בעובדה מופלאה שסופרה על כ"ק מהר"א מבעלזא זי"ע. "היה זה בשיאה של מלחמת העולם השנייה. גלגולים רבים עברו על המהר"א, הוא נמלט ממקום למקום בניסיון להיחלץ מציפורני הנאצים ימ"ש.

"באחת הפעמים שמע שמקורביו מתעתדים ללוות כסף לצורך הגירה ממקום למקום, שעלויותיה הסתכמו בהון רב. מייד כששמע על כך, ביקש רבנו לקרוא למקורביו ואנשי ביתו וביקש והורה להם: 'היות וישנן הלכות מיוחדות איזו מטבע מותר להחזיר בשעת מלחמה, בשום אופן איני רוצה שיהיה בכסף שאתם מלווים שום חשש ריבית! אמרו מפורשות לכל המלווים שהנכם מתכוננים להשיב להם את כספיהם אך ורק כפי שמורה ההלכה'!".

אז לפני שאתם ממהרים לחתום על החוזה הנוצץ או לפני שאתם מקבלים את צרור המפתחות המרשרש מידי הקבלן, זכרו, בית יהודי צריך להיות מושתת על אדני הלכה וכסף ראוי. ערכו 'בדק בית' ותזכו לראות ברכה והצלחה במעשי ידיכם! הרב וינד מציע מגוון כלים 'מצילי נפשות' שיובילו אתכם בדרך הנכונה. ספר מיוחד מבית מדרשו 'ברית פנחס' מכיל את כל הלכות ריבית הלכה למעשה, יחד עם יסודות ההלכות המקנים ההופכות את הסוגיא לבהירה, קלה להבנה שמתורגמת למעשה בחיי היום-יום. חבילת 'היתר עסקא' מיוחדת ראה אור על ידו אליה מצורף קונטרס הוראות הלכה למעשה בכל הנוגע לעריכת ההיתר, וגם 'קו ריבית' פתוח לרשות הקהל מדי יום בן השעות 2:00 ל-3:00, בו תוכלו לקבל מענה לכל שאלת ריבית כזו או אחרת. מס' הטלפון של 'קו הריבית' הוא: 0573118020.

הזהירות בריבית נושאת עימה את הברכות שהבטיחו חז"ל לנזהרים בה, בני חיי ומזוני וסייעתא דשמיא בכל מעשי ידיכם!

כספי ריבית – טמאים!

מעשה נורא שאירע בבית מדרשו של המהרי"ט אלגזי זצוק"ל בירושלים

במהלך השיחה עם הרה"ג רבי פנחס וינד שליט"א הוא מגולל בפנינו סיפור מופלא שאירע בימים עברו, אצל המהרי"ט אלגזי זצוק"ל, ומעשה שהיה כך היה: חובות כבדים רבצו על בני ירושלים. הקהילה החליטה לשגר את שני המאורות הגדולים – הגאון מהרי"ט אלגזי זצוק"ל והגאון רבי יעקב חזן זצוק"ל לאסוף כספים לכיסוי החובות. בהיגעם לפרנקפורט דאגו הגה"ק בעל החתם סופר זצוק"ל והפרנס רבי דן גוגנהיים ז"ל להצלחת שליחותם וכצאתם מן העיר יצאו ללוותם. טרם פרדה הוציא מהרי"ט אלגזי סכום כסף מחיקו  ומסרו לר' דן, באמרו: "כסף זה קיבלתי מאדם ושמו לילנטאל ונראה לי שאינו כסף כשר, אין ברצוני לטמא בו את ירושלים, השיבו לו את כספו"!

נטל רבי דן את הכסף והחזירו לתורם. אדון לילנטאל שעשה את הונו מהלוואות בריבית, נפגע מעובדה זו ולא ידע את נפשו מרוב קצף. "על אפו ועל חמתו"! קרא ואמר: "כסף זה ישמש את הרב בבית מדרשו"!

מיד נטש את עסקיו ועלה ארצה, ובעוד המהרי"ט אוסף כספים בחו"ל הגיע הגביר לירושלים, נכנס לישיבת המקובלים 'בית א-ל' שהמהרי"ט עמד בראשה והציע לגבאים להחליף את כל הריהוט הישן בחדש. הגבאים שמחו על ההצעה ולשמחת הגביר לא היה גבול.

כששב המהרי"ט משליחותו, עלה לבית המדרש, סקר את הרהיטים החדשים, מיד הרגיש את אשר לפניו ופסק נחרצות: "הוציאום מכאן! ריח טומאה נודף מהם ולא נוכל ללמוד עליהם בטהרה"!

"זוהי חומרתם של כספי ריבית", מסכם הרב וינד את הדברים. "הכסף ותמורתו וכל אשר נקנה בו טמאים הם, טומאה שורה עליהם ואין בהם סימן ברכה!

"אמנם בדור שלנו אין נגעים וטומאה לבית, אבל טומאה אחת יש גם יש בבית של ימינו – טומאת איסור ריבית"!…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *