פרק במה מדליקין

י״א במרחשוון ה׳תשע״ג (27/10/2012)

השוואות במה מדליקין בשבת ביו"ט ובחנוכה – כא. – כו. ואו"ח רס"ד

במה אין מדליקין

בשבת

בבית המקדש

ביו"ט

בחנוכה

הטעם

פתילות

עץ

פסול

דלא חזי לפתילה (אלא נשרפת)

לכש, חוסן, כלך פתילת האידן, פתילת המדבר

אסור

מותר ואי מדליקן בעיו"ט עם שמן שרפה מסתפק רעק"א אי יש לחוש שמא יטה ואין שורפין קדשים ביו"ט

מחל' בגמ' כא. וקיי"ל דמותר [ואף למ"ד דפסול מ"מ בדיעבד לביה"ל יצא ולרש"ש לא יצא]

השלהבת קופצת, וחיישי' בשבת שמא יתקן הפתילה ב"ח, ולתוד"ה ותנא ורש"י ד"ה כיתנא החשש שמא יטה. ולריב"ן בתו"י שמא יכבה ולא יהא שלום בית, ולר"מ שמא יניחנו ויצא

ירוקה שע"פ המים

אסור

מותר אבל אוכמתא דחריצי פסול דאין האור נאחז בו

כנ"ל

צמר גפן וקנבוס

לרש"י כו. אסור ולר"ת כז: שרי

כשבת

מותר

כנ"ל

נר חשמלי

בשבת מהני הגרחע"ז ובי"צ ועוד

פסול

כשבת

הרבה פוסלין בי"צ הר צבי ועוד

בחנוכה גרע דבעי' דומיא דמנורה שהיה בפתילה ושמן שבזה קרה הנס

צמר או שער

פסול [אף בכרך עליו דבר המותר אבל לתנא דמתני' אולי שרי דאין לחוש שמא ידלוק בפתילה דצמר לבד. ראש יוסף]

פסול

לתנא דברייתא שרי וכ"מ בשו"ע סע"א ובה"ל ד"ה לנר אבל לתנא דמתני' לכ' פסול

כנ"ל אבל לתנא דמתני' לכ' פסול

לתנא דמתני' אין השלהבת נאחזת בו ולתנא דברייתא כ: השלהבת קופצת וכ"פ בשו"ע רסד א'

שמנים

זפת, שעוה, שמן צמר גפן, שמן קיק, אליה שומן טהור, חלב טמא

אסור ושעוה שכרך סביב הפתילה מותר רש"י

אסור דבעי' שמן זית או ששלהבת עולה מאיליה אכן ע' מצפ"א בנוגע לשאר מקומות במקדש

מותר

מחל' בגמ' כא. וקיי"ל דמותר

לרש"י שמא יטה. לריב"ן שמא ייכבה [ונפק"מ אי מותר ליהנות מן האור כשהדליק בהן, נה"ש]

שומן

לבה"ל רס"ד ג' אסור ולא"ר אולי מותר

כשבת

מותר

כנ"ל

חמאה

ספק במ"ב סקי"ד

כשבת

מותר

כנ"ל

שמן שרפה (כג:)

אסור לרבה בכל שבת ולר"ח רק כשיו"ט חל בע"ש.

אסור בכ"ע דנאסר בשימוש והוי כמפסידו. פנ"י

אסור לרבה אף בעי"ט ולר"ח לא נאסר רק כשמדליק ביו"ט עצמו

מותר. פנ"י ע"פ ירושלמי וצ"ע מ"ש מביהמ"ק דאסור מפני שמפסידו וע' רשב"א דלפי רבה אסור בשבת חנוכה שמא יטה

לרבה מתוך שמצוה לבערו שמא יטה וגזרי יו"ט אטו שבת, ולר"ח משום דאין שורפין קדשים ביו"ט, ורק כשחל ע"ש ביו"ט

טבל טמא כו.

אסור

מותר

אף בחול אסור דאין לך בו אלא מהרמה ואילך

שמן צרי כו.

אסור

במקום שא"צ שמן זית שרי

ע"ע בבה"ל סע"א בשם פמ"ג שנסתפק ותלוי בב' הטעמים למה נאסר בשבת [דאי ישרף הבית הרי מותר לכבות ביו"ט]

מותר פמ"ג תרע"ג מ"ז ב' מחלק בין חול (דשרי) לשבת (אסור)

שמא יסתפק כיון שריחו נודף וגם שמא יכבה כדי שלא ישרף הבית. ומ"מ להדליק בחול מותר. ובתוס' כה. וחה"ר אסרו.

במה אין מדליקין	בשבת	בבית המקדש	ביו"ט	בחנוכה	הטעם
עטרן כד:	לרי"ש אסור וכן הלכה וחכמים פליגי	כנר חנוכה וצ"ע בשאר נרות כשמחת ביה"ש	לרש"י כד: מותר ובבה"ל סע"א אסר	לפמ"ג תרע"ג מ"ז ב' מותר ולערוה"ש ס"ג מהרצ"ח וקרית חנה (בשו"מ ת' ב' ע"א) אסור. ולפי מהרש"ק אסור דהקריבהו לפח'[1]	שריחו רע ושמא יצא [ולרש"י שרי ביו"ט שאם יפריע לו ידליק ד"א
נפט כד:	מותר תוס' כה: ד"ה מתוך ובה"ל ד"ה בעטרן דלא כתפא"י.		מותר	לכ' כנ"ל	שאין ריחו רע כ"כ כעטרן וממ יתכן דשייך בזה הקריבהו נא לפחתך וצ"ע
נפט לבן כו.	אסור	אסור	אסור דלא עדיף מחול	אסור	אף בחול אסור דעף ויגרום שרפה
שמן דגים	מותר שמן שנעשה מעין הדג תוס' כו.	מותר	מותר	מותר
קרבי דגים שנימוחו	לתוס' כו. מותר רק עם שמן לרש"י כד: תלוי במחל' סומכוס ורבנן אי שרי בלא"ה	מותר	מותר	מותר
חלב שאין מהותך	אסור	אסור	מותר	תלוי במחל' כא. וקיי"ל דשרי דכבתאז"ל	לרש"י שמא יטה. לריב"ן שמא יכבה
חלב מהותך	לנחום המדי מותר [לרש"י כד: דוקא בעודו מהותך אבל לרשב"א ור"ן אפי' נצטנן ונקרש כל שנתבשל מותר] ולחכמים אסור ומחל' תנאים כד: אי מותר בתערובת שמן