"ויחפרו עבדי יצחק …וימצאו שם באר מים חיים. ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק…ויקרא שם הבאר עשק…ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה. ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות…כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ" (פרשת תולדות, בראשית כ"ו, י"ט-כ"ב)
ידועים דברי רבותינו הראשונים ש"מעשה אבות סימן לבנים" – כל נחשולי החיים שאירעו לאבותינו הקדושים על כל ניסיונותיהם, הקשיים שעברו והתמודדויותיהם שעמדו בכולם בגבורה, מרמזים לאירועים שאירעו לכלל עם ישראל בתקופות שונות ולכל יחיד ויחיד. גבורתם העצומה בעמידתם האיתנה בכל ניסיונותיהם מאצילה כוח ורוממות לכל יהודי גם בחייו הפרטיים ובניסיונות החיים העומדים לפניו.
גם מעשה עסקי הבארות שחפר יצחק אבינו מרמז על אירועים שיארעו לעם ישראל בכלל ובפרט:
הרמב"ן מבאר שמעשה הבארות מרמז לשלושת בתי המקדש שיעמדו לעם ישראל בעתיד. הבאר הראשונה שנקראה 'עשק' מרמזת לבית המקדש הראשון שבתחילה היה 'מקור מים חיים' של אמונה וקירבה לה', אך נחרב בידי זדים אחר ש"התעשקו עימנו וערכו כמה מחלוקות ומלחמות". הבאר השניה שנקראה 'שטנה' מרמזת לבית המקדש השני שבתקופתו עברו עם ישראל מסכת של שנאה וצרות רבות. ואילו הבאר השלישית מרמזת על בית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו והקב"ה יחריב גבולנו כשמה של הבאר 'רחובות' – כי הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ.
אולם מעשה זה, יש בו לימוד עצום גם לנו במישור האישי הפרטי של כל אחד ואחד. תובנה יקרה ומאירה הסיק, קדוש ישראל מרן רבי ישראל מאיר הכהן מראדין הלא הוא בעל "החפץ חיים", ממעשהו של יצחק:
נתבונן רגע קט, אחר שהשקיע יצחק את מירב כוחותיו ויגיעותיו לחפור באר מים חיים ולגלות את הבארות שכבר חפר אברהם אביו וסתמום הפלשתים, הופיעו לפתע אנשי בלייעל ועל לא עוול בכפו גזלו ממנו את הבאר. ויצחק אינו מרפה וחופר באר אחרת, אך גם שם נוחל אכזבה ומפח נפש ורועי גרר גוזלים אותה מידו. למרות הכל, ממשיך יצחק וחופר באר נוספת ושם כבר לא רבו עימו ויקרא שמה רחובות כי הרחיב ה' לנו.
פעמים שגם אנו משקיעים את מירב כוחות גופנו ונפשו, מיטב כספנו ותעוזת ליבנו למען נזכה ל"באר מים חיים", אולם רגשי אכזבה ומפח נפש ממלאים את ישותנו אם מתברר שכל מאמצינו לא נשאו פרי. ברם, מבאר ה'חפץ חיים' שזאת עלינו ללמוד ממעשהו של יצחק, לעולם אין להרשות לתחושות היאוש לחלחל לתוכנו. אל לנו להרפות. עלינו לקום ולהמשיך במאמצינו להשיג את תכליתנו. וכך כוחות חדשים יינסכו בנו, כוחות הנאצלים מיצחק אבינו, ובסופו של דבר אף אנו נזכה לברכה שזכה יצחק "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ".
דברים אלו נכונים בכל המישורים, הן במסחר והן בלימוד התורה הקדושה. גם אדם שבפעמים הראשונות נוחל כישלונות לא ירפה ומובטח לו שבסופו יראה אור גדול.
***
באחת הפעמים שסידר אחד מגדולי ישראל חופה וקידושין לזוג מאושר, ארע דבר משונה במעמד החופה. בבוא החתן לקדש את כלתו כדת משה וישראל ולענוד את טבעת הנישואין על אצבעה, הגישה הכלה את ידה והנה הטבעת נפלה ארצה.
מיד הרים החתן הנרגש את הטבעת מהרצפה וביקש לעונדה כראוי על אצבעה של כלתו, אך למרבה הפלא שוב נפלה הטבעת על הרצפה.
כשהדבר קרה גם בפעם השלישית כבר החלו הנוכחים להשתומם והביטו בפני הרב במבט הצופן מאחוריו הרהורי דברים, שמא ח"ו סימן הוא משמים..?
אולם הרב לא התרגש כלל וביקש מהחתן לנסות לענוד את הטבעת פעם נוספת. ואכן בסופו של דבר הצליח החתן לענוד את הטבעת כראוי ולקדש את רעייתו הצעירה כדין.
לאחר החופה ניגשו כמה מהאורחים לרב ושאלוהו לפשר הדבר. הרב חייך ואמר: "כנראה שבפעמים הראשונות שניסה החתן לענוד את הטבעת עוד לא הגיעה העת משמים שיוכל לקדשה ואחר שהגיעה העת כבר שום דבר לא מנע בעדם…"
