הרהור באמונת ה’ ודברי קדושה בשירותים

רבני בית ההוראה
ט' טבת ה'תשע"ט

שאלה:

האם אפשר בשירותים ובחדר אמבטיה לחשוב מחשבות קדושה וקרבה אל ה’? אם לא, כיצד אפשר למנוע זאת?

תשובה:

שלום וברכה

אשרייך שאלו שאלותייך!

למעשה יש שהתירו להרהר באמונה ומציאות ה’ וסברו שרק בדברי תורה ממש אסור, אבל מדברי הפסוקים נראה שלא חילקו, ולכן נתנו עצה לחשוב על חשבונותיו, על הבנק העבודה וכל דבר אחר שמסיח דעת…

מקורות:

שו”ע או”ח (סי’ פה ס”ב) ובמשנ”ב (ס”ק ה-ו), אפיקי מגינים (סק”ו), ועי’ חכמת שלמה שרצה לחדש שלהרהר במציאות ה’ ית’ [דהיינו אמונה] מותר להרהר בבית המרחץ ובביה”כ, משום שהם דברים נשגבים שלא נתפס בהם גדר טומאה, אולם מזה שכתבו כל הפוסקים להרהר בחשבונותיו, ולא מצאו עצה בשבת אלא להרהר בבנינים יפים וכד’, ולא כתבו עצה פשוטה להרהר במציאות ה’ ולהחדיר בתוכו אמונת ה’, מוכח שסוברים שאין בזה היתר, וכיון שכל הפוסקים כתבו את דברי הספר חסידים הנ”ל להרהר בחשבונות וכד’, מוכח שסברו שאין זה להלכה, וע”ע בספר בני ציון (לרב”צ לכטמן, סק”ב ד”ה וראיתי) שהאריך עוד בזה שאין היתר להרהר בדברי אמונה במקומות המטונפים, וע”ש שהוכיח מזה שדוד המלך ע”ה עמד בבית המרחץ וראה שהוא ערום מן המצוות עד שנזכר במילתו, ואם יש היתר להרהר באמונה הרי מקיים בזה מצוה ומדוע היה ערום מן המצוות, ומוכח שאסור, ומלבד זאת לדעת המשנ”ב שאסור לקיים מצוות כגון לשמוע תקיעת שופר וכיוצ”ב (עי’ סי’ תקפה בבה”ל שם) במקומות אלו ודאי שאסור. (שו”ר שכבר העירו כן בדברי האחרונים, עי’ יסוד יוסף (טהרת יו”ט חי”ג עמ’ עט, תשובת הרה”ג ר”י אדלער) ושם כתב ג”כ מצד איסור קיום מצוות, וגם מצד שנחשב לדברי תורה, וע”ש במה שתירץ קושית החכמת שלמה שהוכיח דבריו שחייבים גם אז לחשוב כן, שאם לא כן איך נקיים מצות שיויתי ה’ לנגדי תמיד במקומות אלו, [וע”ש עוד בספר הנ”ל בתשובת רש”נ גרינברג ושאר רבנים בענין זה].

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *