שאלה:
שלום וברכה
מי שקנה מקומות בביהכ"נ לימים נוראים בשבילו ובשביל בניו ובא אדם נכבד והתיישב על מקום שקנה עבור בנו הקטן ולא נעים לומר לו לקום משם האם הלוקח צריך לשלם עבור המקום ואת"ל שכן האם יכול לדרוש מהזקן שישלם לו עבור הפסדו ומה בכלל הדין אם נשארו מקומות פנויים בביהכ"נ שלא נמכרו האם מותר לאחר להתיישב שם או דהוי כחצר דקיימא לאגרא וכמו מלון או אוטובוס דלא אמרי' זה נהנה וזה לא חסר
תשובה:
שלום רב,
נראה לי שזה שקנה חייב לשלם על המקום, כיון שבתחילת השכירות המקום היה פנוי ומזלו של הקונה גרם שמישהו התיישב שם וכן ניתן להסתדר עם זה שהתיישב אלא שיש בכך חוסר נעימות בלבד. ולא גרע ממה שכתב הנתיבות בסי' שי סק"ב בדירה שנכנסו חיילים לתוכה.
גם נראה לי שהזקן חייב לשלם לבעל המקום עבור המקום ואינו יכול לומר שהיו מקומות אחרים פנויים ואם היה יודע שהמקום נמכר היה מתיישב במקום פנוי חינם. כיון שהיה עליו לדעת שיש שאינם רוצים להעיר מחוסר נעימות והיה עליו לברר מראש היכן יש מקום פנוי שלא נמכר, או לבקש שיעירו לו כשבעל המקום מגיע. וממילא דינו כגברא דלא עביד ומיגר וחצר דקיימא לאגרא שהדר חייב לשלם וכמבואר בשו"ע חו"מ סי' שסג סעיף ו.
לעניין מי שהתיישב על מקום פנוי, לכאורה היה מקום לפטור מדין זה נהנה וזה לא חסר. אלא שיש לדון שבעצם כל מי שמגיע לביית הכנסת הוא חסר שהרי הוא משתמש בשירותים ובנטילת ידים ומחמם את האויר. ואף שאין בית הכנסת מחייב את העומדים, מכל מקום נראה שיש חסר קצת שניתן לחייב על כל ההנאה, אם גבאי בית הכנסת דורשים ממנו.
