שלום
א. מה ההבדל בין מצטער מהסוכה שנחשב הדיוט אם בכל זאת יושב בה לבין שאר מקרים שאדם לא מחויב במצוה ואם עושה אותה יש לו שכר כמי שאינו מצווה ועושה, או למשל אם אדם יחמיר על עצמו לאכול ולשתות כל דבר בסוכה שבזה כן רשאי אע"פ שהוא פטור?
ב. האם מה שנחשב הדיוט, זה רק בצער של גשמים או גם בשאר מיני צער (קור, חום וכד')? הסברא לחלק היא כי גשמים זה כמו שהגמ' אומרת שהאדון אינו רוצה בעבודת העבד, משא"כ בשאר צער שזה לא ממש נראה שהאדון אינו רוצה.
תודה רבה
תשובה:
שלום רב
רבים מהפוסקים עוסקים בשאלתך, והחילוק למעשה הוא פשוט, כאשר אדם פטור ממצוה מסוימת אבל אם יטרח בה יקיים מצוה, וכגון שיש לו דבר המצער אותו בסוכה והוא פטור מללכת לסוכת חברו מחמת הטירחה והוא טורח והולך, או שהוא רשאי להמשיך לישון בביתו לאחר הגשם והוא טורח וקם ויורד לסוכה, אינו נקרא הדיוט, כיון שסוף סוף אחרי שיטרח יש לו מצוה! אבל אם הוא יושב בסוכה בזמן הגשם עצמו, כיון שהכלל הוא תשבו כעין תדורו אין בכך כל קיום מצוה, ולכן הוא נקרא הדיוט, שהרי הוא טורח לריק…. עד כדי כך, שבשו"ת עונג יום טוב דן לומר, שאדם שיושב בסוכה בזמן ירידת גשמים עובר באיסור של "נהנה מעצי סוכה", שהרי קיום מצוה אין כאן, והנאה יש, שהרי משהו מהגשם נמנע על ידי הסכך.
ממילא אין מקום לשאלתך השניה, הנושא אינו רצונו של האדון, אלא שאין טעם לטרוח בדבר שבלאו הכי אינו מצוה.
גמר חתימה טובה!
כלומר החילוק הוא פשוט שאם הוא באותו רגע מצטער אז הוא הדיוט, אבל אם הוא לא מצטער, אפ' שהוא פטור זה כן טוב וזה הידור?
תודה
כן. העקרון הוא מה הדין לאחר שיטרח, יקיים מצוה או לא.
אדיוט .( כסיל) לא " הדיוט" שמוצמד לכהן הדיוט-שהכונה כהן פשוט
חלילה… אתה מערבב בין סלנג עברי ישראלי ללשון הקודש… בלשון הקודש יש רק הדיוט שהכוונה אדם פשוט שאינו מבין את משמעות מעשיו.
השאר תגובה