היחס בין מולד הלבנה ובין ראש חודש

רבני בית ההוראה
ל' ניסן ה'תשע"ו

א דר”ח אייר תשע”ו
כבוד הרבנים שליט”א
כיצד יש ליישב את הפער בין מולד חודש אייר שהיה בליל שב”ק 10:59,17 ובין ר”ח אייר החל ביום א’ וב’?
בכבוד רב

תשובה:

שלום רב

הפנינו את שאלתך לאסטרונום הנודע רבי ניסים וידאל שליט”א, להלן תשובתו:

שאלה זו היא נפוצה מאד, ויסודה בטעות, משתי סיבות: א. המולד הזה אינו מולד אמיתי, ב. קביעת יום ראש חודש אינה תלויה במולד זה כלל, כפי שהיה בעבר, בזמן ראיית הלבנה החדשה על ידי שני עדים, כפי שהניח השואל, בטעות.

לוח העיבור שבידינו כיום, אינו מבוסס כלל על רגע המולד שמכריזים עליו בבית הכנסת, אלא, זהו לוח חודשי ושנתי תיאורטי לחלוטין, וכל מטרתו היא להשתמש בהנחות חשבוניות תיאורטיות מסוימות, המאפשרות להתקרב עד כמה שאפשר, בכדי לחקות את הלוח המבוסס על ראיית העדים לאורך השנים, וקביעת בית דין של סמוכים, כפי שהיה בימי חז”ל (הרמב”ם הלכות קידוש החודש הלכה ז’ פרק ז’).

להלן הפירוט לכך:

א. המולד עליו מכריזים בבית הכנסת בשבת מברכין אינו רגע המולד האמיתי, אלא, מולד חשבוני תיאורטי, מה ששמכנים בשם “המולד הממוצע”, שאנו נאלצים להשתמש בו בלוח שלנו כיום, והוא אחת ההנחות הבסיסיות (מתוך שתי הנחות) הדרושות, בכדי שנוכל לחקות את הלוח האמיתי שנהגו בימי חז”ל, ואין למולד זה שום קשר לקביעה של יום ראש חודש כיום. התועלת היחידה שיש בהכרזת רגע המולד הזה בבית הכנסת היא, אולי, בכדי לעזור בקביעת הזמן של בברכת הלבנה, אם אחרי שלושה ימים או שבעה, מעת לעת.

ב. היום אשר מכריזים עליו בבית הכנסת כראש חודש, אינו נקבע כלל על ידי “המולד הממוצע” עליו מכריזים בבית הכנסת, אלא, הוא נקבע בדרך אחרת, חשבונית ומיוחדת מאד, כדלקמן:

  1. הקביעה של יום א’ בחודש תשרי נקבעת על ידי “המולד הממוצע” של חודש תשרי (ואין מכריזין עליו כלל בבית הכנסת, כידוע) וגם כללי דחיית אד”ו ומולד “זקן”, שהם כללים חשבוניים בלבד.
  2. אורך חודש תשרי נקבע ל 30 יום, ואחריו נקבעים כל שאר ראשי החודשים, כ 29 יום ו 30 יום לסירוגין, (פרט לחודשים חשוון וכסלו, הנקבעים בדרך אחרת). שיטת קביעה זו גורמת לכך, שאין הכרח כלל, שיהיה קשר בין רגע המולד, לבין קביעת יום ראש חודש, שמכריזים על שניהם בבית הכנסת (אם כי פעמים רבות נראה. כביכול, שיום קביעת ראש חודש הוא אחרי כיום אחד, כמו שהיה בזמן הראייה).
  3. אבל, הרווח הנקי מכל התמרונים החשבוניים האלה הוא, שבדרך זו אנו מחקים, בדרך הטובה ביותר, את הלוח על פי ראיית הלבנה שהיה בימי חז”ל, אף על פי שמידי פעם, יימצאו תמיהות, כפי ששאל השואל.

הסבר מפורט לכל הנ”ל נמצא בכרך י”א של סדרת הספרים “צבא השמים”.

בברכת ראש חודש טוב ומבורך (אייר ה’תשע”ו)

נ. וידאל

2 תגובות

    משה:

    נכונים הדברים שנאמרו על ידי המשיב הנכבד שליט”א אך לתשובת השאלה יש להוסיף:
    א- המולד האמיתי של חודש אייר השנה גם היה בליל שבת קודש, כלומר קרוב ליומיים לפני יום א’ לחודש. הסיבה לכך הינה כי הדברים נעשו שרירותית על ידי החכמים על מנת שראש השנה לא יחול ביום אד”ו שבשבוע וגם כדי לשמור על קביעות הלוח של א”ת ב”ש של חג הפסח.
    ב – בעקבות הנ”ל, תתמשך התופעה המעניינת של מולד שמופיע יום שלם ויותר לפני א’ בחודש עד לחורף הבא.
    ג- גם בימי חז”ל הקדומים, שקידשו על פי הראייה, עשו את ה”תרגיל” הזה של קביעות החודש על פי חשבון ולא על פי הראייה, אלא ששמרו על העניין בסוד.
    ד- חכמינו ז”ל יודעי העיתים קבעו את כל החישובים באותו אופן שנהוג גם בזמנינו זולת פעם אחד שעוברו את חודש אלול כמסופר בגמרא.
    ישנם עניינים מרתקים בכל הנושא ומומלץ לכל אחד להגות בהם. ועל דא נאמר “ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים”

    בברכה מש”ר

    משה אהרן:

    תודה, וטוב גם בתגובה השנייה שנדע שדבר זה יימשך עד החורף הבא, אם יהיה תמיהות נוספות.

    יישר כח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *