ב"ה
כבוד הרבנים שליט"א
א. הנותן לחבירו עצה לא טובה על מה הוא עובר ?
ב. אם נגרם לחבירו נזק ממוני כתוצאה מעצה לא טובה, האם המייעץ חייב בתשלום ואם החיוב הוא בדיני אדם או בדיני שמים וכן האם יש הבדל אם יעץ לא טוב במזיד או אפילו בשוגג ?
אבקשכם אם אפשר לציין מקורות.
בתודה
קובי
תשובה:
שלום רב,
א. ויקרא (יט פסוק יד) "לפני עיור לא תתן מכשל ויראת מאלוקיך" ופירש רש"י: "ולפני עור לא תתן מכשל – לפני הסומא בדבר לא תתן עצה שאינה הוגנת לו, אל תאמר מכור שדך וקח לך חמור, ואתה עוקף עליו ונוטלה הימנו: ויראת מאלהיך – לפי שהדבר הזה אינו מסור לבריות לידע אם דעתו של זה לטובה או לרעה, ויכול להשמט ולומר לטובה נתכוונתי, לפיכך נאמר בו ויראת מאלהיך המכיר מחשבותיך. וכן כל דבר המסור ללבו של אדם העושהו ואין שאר הבריות מכירות בו, נאמר בו ויראת מאלהיך".
ב. כדי להתחייב מעצה לא טובה שהוא נתן, זה ממש לא פשוט, וצריכים כמה פרטים נוספים, לדוגמא, הוא צריך לומר לו "חזי דעלך קא סמיכנא" ועוד כמה פרטים, ראה ברמ"א (חו"מ סי' קכט סעי' א') ובנתיבות שם במה שביאר בדין זה. ובפשטות רק במזיד ניתן לחייב.
