מדריך הלכתי קצר לבחירת ארבעת המינים

הרב שמואל ברוך גנוט
י' תשרי ה'תשע"ג

אתרוג

 

אתרוג – ראשית עלינו לקנות אתרוג שהופרשו ממנו תרומות ומעשרות, אינו פרי ערלה ולא מורכב מזני פירות שונים.

-קשה לסמוך על צורת גידול האתרוג ומראהו החיצוני. יתכן בהחלט שלמרות שהאתרוג נראה כאתרוג, הוא הורכב (ולו בעץ לימון משובח אחד…).

-את כל ארבעת המינים נקפיד לקנות  ממוכרים שעברו את שנת ה- 13 שלהם. לא כדאי לרכוש את “ארבעת המינים” מילדים קטנים.

-גודל האתרוג ושיעורו הוא 100 סמ”ק לשיטת ה”חזון איש” או 57.6 סמ”ק לדעת הגר”ח נאה זצ”ל. ניתן למדוד זאת על ידי הכנסת האתרוג לכלי מלא במים עד גדותיו. כאשר ייצא כמות מים של שיעורי מצוה אלו, יש לנו את השיעור הדרוש.

-נחלקו הפוסקים האם אפשר לברך על אתרוג שהצטמק באמצע החג. אך כשהוא הצטמק לשיעור של פחות מכזית האתרוג פסול, משום שלא ניכרת לקיחתו ועליו להחליפו באתרוג אחר.

-שינוי מראה האתרוג פוסל אף שהשינוי אינו שינוי גדול, והוא באופן ששינוי המראה מצוי בחוטם האתרוג (=השיפוע שבאתרוג שאחר רוב שטחו). הצבעים הפוסלים משום שינוי מראה הם : 1. נקודה שחורה. 2. נקודה לבנה (וי”א שנפסלת דוקא נקודה לבנה ביותר). 3. נקודה כחולה כהה הנוטה לשחור. 4. נקודה חומה כהה (כצבע אבקת קפה). אך יש להקל בנקודה בצבע חום בהיר. וכמסתפק האם נקודה זו המצויה באתרוג נעשתה ע”י ריסוס וכדו’ ואינה חלק מהאתרוג ינסה להורידה בקלות (ע”י קיסם) ובעדינות.

-אין צורך להסתכל ולחפש נקודות וחסרונות באתרוג ע”י זכוכית מגדלת וכדומה, ומספיק להסתכל עליו באופן שנראה לכל ממרחק שרגיל להחזיק את האתרוג. (הסתכלות בזכוכית מגדלת או בדקדוק רב מצויה אצל מורי הוראה שעושים זאת במקרה של ספק מסויים, אך אין זאת ההסתכלות הדרושה מצד ההלכה הצרופה). ההסתכלות אינה צריכה להיות כלל וכלל מדוקדקת, אלא בהסתכלות פשוטה ובהשקפה ראשונה, כזאת הנראית לרוב בני האדם, עדיף מעט מקרוב, אך לא יותר מכך. (שו”ת המבי”ט, מג”א, שו”ע הגר”ז, משנ”ב וחזו”א)

-שינוי מראה בפיטמת האתרוג (=החלק הנקרא דד היוצא מגוף האתרוג) פוסלו, אך שינוי מראה בשושנתא (=הכתר שעל גבי הדד) כשר.

-כשניטל הדד ובשר האתרוג הקיים בגוף האתרוג ונעשה כגומה, פסול האתרוג. אך אם נשאר מן העץ למעלה מהאתרוג כלשהו, כשר, ומ”מ מן הראוי להדר לקחת אתרוג אחר.

-יש לפסול נקב דק בתוך הפיטמה. וכן כשניטל העוקץ (=חתיכת העץ בה תלוי האתרוג באילן) עד כדי כך שנפגעה גומה במקומו- פסול. אך כשכל רוחב הגומה מכוסה האתרוג כשר.

-חזזית (=בליטה גבוהה משאר חלקי האתרוג הניכרת במשמוש היד), פוסלת את האתרוג. אך נקודות הנקראת בלעט”ל כשרות, אך כמובן שאתרוג יפה ונקי הוא מהודר ביותר.

 

לולב

 

לולב- עלינו לקנות  לולב שאורכו אינו פחות מ-40 ס”מ לדעת החזון איש (ולפחות39 ס”מ) ולדעת הגר”ח נאה ז”ל עליו להיות בגובה של32.7 ס”מ לפחות.

– כשיום א’ של חג הסוכות חל בשבת ואנו נוטלים לולב, אין פסל של “נחלקה התיומת”. אך יש המצדדים לומר שפסול בכל ימות החג ולא רק ביומו הראשון (רבי עקיבא איגר, אך דעת המהרש”ם להתיר כמגן אברהם וכפסק המשנה ברורה). ונראה שכאשר העלה האמצעי שבשדרת הלולב פתוח מעט כדאי  להדביקו בדבק בלתי נראה (כדבק נייר), ובפרט בשנה שיום א’ של סוכות חל בשבת (שאין פסול בפתיחת העלה האמצעי למעלה).

-לולב שנסדקה התיומת שבו (=העלה האמצעי למעלה) עד שנראים כשני עלים, הלולב פסול. לדעת חלק מהפוסקים הלולב פסול גם כשב’ העלים נתרחקו זה מזה במקצת ויש פוסקים הפוסלים דוקא שנתרחקו הרבה זה מזה. (ולדעה המחמירה הסוברת שכל סדק קל פוסלתו יש להדביקו זה לזה).

-הספרדים נוהגים לדקדק שעלי הלולב יחוברו יחדיו ולא יתפרדו כלל. והאשכנזים מקפידים בחלקם בזה וחלקם  שהעלים יתנוענעו אנה ואנה כדי שיוכלו לנענעם היטב (שד”ח).

-לולב שראשו מחובר ע”י קליפה אדמדמה- חומה (קאר”ע) יש אומרים שהוא כשר בתכלית, אך לאשכנזים צריך להפריד את העלים הצדדיים שיוכלו לנענעם (כדברי הרמ”א).

 

הדס

 

הדס: שיעור גובהו הוא99 ס”מ לדעת החזון איש או 24.5 (ולפחות24 ס”מ) לדעת הגר”ח נאה.

-על ההדס להיות משולש בעליו (ששלושת העלים היוצאים מכל שורת עלים יהיו בגובה הענף ובעיגול ובשורה אחת. ויש המחמירים בזה שיהיו שווים בגובהם בדיוק).

-כאשר רוב ההדס משולש (16 ס”מלהחזו”א ומעט יותר מ-12 ס”מלהגר”ח נאה) ההדס כשר לכתחילה לברכה, ואין צורך שהשילוש שבו יהיה רצוף ומהני גם שנצרף את כל חלקיו המשולשים שבהדס. (אך כשההדס ארוך ורובו אינו משולש גם כשיש בו שיעור של16 ס”ממשולשים יש פוסקים הפוסלים אותו וישנם המכשירים).

-הדס מהודר בתכלית ההידור הוא שיש בו שילוש בכל שיעורו וכן עדיף שעלי ההדס ישכבו איש על רעהו ויחפו את עצו לגמרי.

 

ערבה

ערבה: על הערבה להיות גבוהה כהדס, וכאמור לעיל.

-על צורת העלה להיות מאורכת וצרה. (דבר זה אכן צריך בדיקה והסתכלות מפני שישנם זנים הדומים לערבה אך אינם מין ערבה כשירה).

-ענף הערבה הוא ענף אדמדם (או ראוי להית אדמדם) או חום.

-שפת עלי הערבה צריכה להיות חלקה ללא פגימות.

-ערבה מהודרת הינה ערבה אשר בנוסף להנ”ל גם ראש הענף מסתיים העלה קטם הקרוי “לבלוב” (המוכיח שראש הערבה לא נפגם) ושהעלים לא נשרו בכל שיעור הערבה.

מקורות: משנה ברורה ושו”ע הרב, ספר פסקי תשובות, ספר ארבעת המינים, ועיקרי הלכות ד’ מינים לדודי ידידי הגאון רבי אפרים שמואל מאיר שליט”א)

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *