דיני ברכת האילנות

כ"א כסלו ה'תשע"ב

מידי שנה בחודש ניסן זוכים אנו בברכה יקרה של ברכת האילנות.

טוב לברך ברכה זו בר”ח ניסן כי זריזים מקדימים במצוות, ויש שמברכים אותה בחול המועד פסח, משום שאז אפשר לברכה בציבור, וברב עם הדרת מלך, וגם לבוש אז בבגדים נאים והוא כבוד הברכה.

אפשר לברך ברכה זו כל חודש ניסן, ולאחר חודש ניסן יברך בלי שם ומלכות (ללא הזכרת שם ה’ בברכה).

ברכה זו מברכים פעם אחת בשנה.

ברכה זו תקנו לברכה על אילנות מאכל ולא על אילנות סרק, כמו”כ אין לברך על אילנות שידוע לנו שהם מורכבים, משום שעצם קיומם הוא נגד רצון ה’,

מותר לברך ברכת האילנות על עצים שהם ערלה, כלומר בתוך שלוש שנים לנטיעתם (אע”פ שפרותיהם אסורים באכילה).

צריך לברך לפחות על שתי אילנות הסמוכים זה לזה ואפילו אם הם מסוג אחד, ולכתחילה ראוי להדר ולברך על שני אילנות מאכל משני סוגים.

מברכים ברכה זו על עצים שיש בהם פרחים פורחים, אולם אם התחילו לגדול פירות ולא נשאר בעץ שום פרח אין לברך על עצים אלו, אך יכול לברך בלי שם ומלכות.

טוב ורצוי לברך ברכה זו מחוץ לעיר, כלשון הגמרא: “היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים”…

בן תורה השוקד על לימודו לא יאבד זמנו עבור יציאה מהעיר.

טוב להשתדל לברך ברכה זו בעשרה, אבל אין להשהות הברכה כדי לברך בציבור, וטוב ליטול ידיים קודם הברכה.

כתבו חכמי הקבלה שיש בברכה זו תיקון גדול לנשמת הנפטרים ובפרט לאביו ואימו, לכן ישתדל לומר פתח אליהו קודם הברכה ויש אומרים לאחר הברכה, ואחר הברכה יפריש צדקה לעילוי נפש רוח ונשמה של אביו ואימו ויפריש לפחות ארבע פרוטות, ואם אביו ואימו בחיים יאמר לעילוי נשמתם של מתי ישראל. יאמר בקשה לעילוי נשמות הנפטרים.

לכתחילה לא יברך ברכה זו בשבת ויום טוב ויש אומרים שבמקום הצורך יכול לברך גם בשבת. גם נשים חייבות בברכה זו.

כתב רבי אברהם אמינוב בסיפרו ליקוטי דינים שלאחר ברכת האילנות ראוי לעשות שמחה ונראה שכוונתו להראות שמחתנו על שזכינו לברך ברכה יקרה זו.

מקורות: גמרא ברכות מ”ג, שו”ע סימן רכ”ו, כף החיים, משנה ברורה, אגדת אורח חיים לרבי יוסף חיים, אור לציון חלק ג’, חזון עובדיה –  פסח, ליקוטי דינים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *