“שאו מרום עיניכם – וראו מי ברא אלה”

רבני בית ההוראה
ג' אייר ה'תשע"א

במאמר “ל”ג בעומר ומידת הבטחון” הובאו דברי הרמח”ל בהקדמה למאמר הויכוח [ועוד מקומות] – המבאר את ענינה של “חכמת האמת” – תורתו של רשב”י.

וז”ל שם ..ה’ אלקי ישראל אבינו שבשמים אשר בחר בנו להיות לו לעם סגולה זאת נתן לנו לאות אהבתו ואשר הוא מבדיל אותנו מכל העמים – ידיעת שמו הגדול וסוד מעשיו הנפלאים – שאי אפשר לשום בריה לעמוד עליהם – אלא במה שהוא מאיר עיניו ומאציל עליהם מרוחו …חכמת האמת – היא החכמה אשר ראו עינינו במעמד הר סיני – כאשר רצה הקב”ה להקריב אליו אומתו החביבה לו מאד – קרע ה’ לעינינו את השמים וגילה לנו המסתורין שלו – עד שידעו כולם ונתברר להם באמת שכל ההנהגה על התחתונים בכלל ובפרטי פרטות שאפשר לחשוב – אינה אלא ביד השכינה.

ואז ידעו והבינו כל סוד הבריאה על מה נברא כל העולם – ועל מה עומד – ועל איזה דרך מתנהג – ומה אחרית כל אלה הדברים – וידעו עומק עצתו ית’ – והנבראים הגדולים שברא לכבודו – וגם ראו איך בני העולם הזה הולכים בחשך – והאמת נסתר מעיניהם…כל הדברים האלה גילה לעיניהם במעמד הנשגב ההוא.

…ועל כל זה היה מרע”ה אומר להם – “אתה הראת לדעת – כי ה’ הוא האלקים בשמים ממעל – ועל הארץ אין עוד” – כי הקב”ה הראה להם כל המציאות ועל מה היא עומדת – וידעו בבירור שהוא לבדו המנהיג ואין שום הנהגה אחרת לא טבעית ולא מקרית ולא בשום דרך אחר – אלא ההנהגה שהוא ית”ש מנהיג בעומק העצה שגילה להם…

..כל הדברים האלה גילה לעיניהם במעמד הנשגב ההוא – וראו אותם והשיגו אותם באמת…עכ”ל.

ובתחילת ספר “קל”ח פתחי חכמה” מגדיר הרמח”ל – מהו ענינה של חכמת האמת אותה גילה רשב”י.

..חכמת האמת אינה אלא חכמה מראה אמיתות האמונה – להבין כל מה שנברא או נעשה בעולם איך יוצא מן הרצון העליון – ואיך מתנהג הכל בדרך נכון מן האל האחד ב”ה שהוא המגלגל הכל להביאו אל השלמות הגמור באחרונה – ופרטות החכמה הזאת הוא רק ידיעת פרטות ההנהגה בכל חוקותיה ומסיבותיה. עכ”ל.

עוד כתב הרמח”ל [ספר מפתחות החכמה – מהקדמת ספר “חוקר ומקובל” – כת”י]

…חכמת האמת – היא החכמה אשר ראו עינינו במעמד הר סיני כאשר קרע ה’ לעינינו את השמים וגילה לנו המסתורין שלו…ותראה כמה הקפיד הקב”ה על ישראל שלא ישתכחו הדברים האלה מלבבם שכן הזהירם “השמר לך ושמור נפשך מאד – פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך וגו’

והנה כתב ב”נפש החיים” [שער ג’ פרק יא] וז”ל.

והענין כידוע בזוהר – שהוא יתברך ודבורו חד – וכל דבור ומאמר של הקב”ה במעשה בראשית שאמר “ויהי” הוא הנפש וחיות אותו הדבר שנברא בו – וכל רבי רבבות המינים שבו עם המזלות הממונים עליהם והמלאכים הממונים על אותם המזלות ושרשם ושורש שרשם למעלה מעלה שבכל עולם – ומאז והלאה עוד כל ימי עולם – דברו יתברך ניצב בהם להאירם ולקיימם כל רגע בכל פרטי עניניהם ושינוייהם וסידור מצבם…

…ולעתיד לבוא כתיב [ישעיה מ – ה] “וראו כל בשר יחדיו – כי פי ה’ דבר” – היינו שיזדכך השגתנו עד שנזכה לראות גם בעין הבשר ענין התפשטות דבורו בכל דבר בעולם – כמו שכבר היתה ההשגה מעין זה בעת מתן תורה דכתיב “וכל העם רואים את הקולות”…

מבואר בדברי ה”נפש החיים” – שבמעמד הר סיני התגלה לכלל ישראל דבורו של הקב”ה במעשה בראשית אשר הוא ניצב לעולם בשמים וממנו חיות כל נברא.

עוד כתב ב”נפש החיים” [שער ד’ – פרק י’] כתב וז”ל:

…ולכן בה נאצלו ונבראו כל העולמות העליונים ותחתונים …והענין כי התורה הקדושה היא דבורו ית’ ובמאמר פיו ית’ במעשי בראשית נבראו העולמות כולם – שעל ידי סדור גלגול צירופי האותיות על פי סדר הרל”א שערים פנים ואחור שבמאמר בראשית ברא וכו’ נאצלו ונבראו העולמות… עכ”ל.

מבואר בדברי ה”נפש החיים” – שדבורו של הקב”ה המחיה כל – הוא התורה הקדושה אשר מצירוף אותיותיה נבראו כל הברואים – וכמו שביאר הרמח”ל בספר “קל”ח פתחי חכמה” [פרק ט”ז אות א’] שבמאמר הזוה”ק – “קוב”ה אסתכל באורייתא וברא עלמא” נכלל – לא רק שהבריאה נבראה על פי התכנית של התורה – אלא שהבריאה נבראה מאותיות התורה עצמם – דהיינו מצירופי אותיות התורה כפי שהיא בשמי שמים – שורש כל ההשפעות בעולם – ממנה השתלשלו ונוצרו כל הברואים – ועל כן נקראת התורה כלי אומנתו של הקב”ה.

ועל כן במעמד הר סיני כאשר קבלו ישראל את התורה – התגלתה בפניהם התורה בכל יופיה הדרה ומלכותה וראו כל העם את קול ה’ ודברו – אשר צירופי אותיותיו הם המחיים כל נברא ונברא – ועל צירופים אלו אמרו במסכת ברכות נה. – “יודע היה בצלאל לצרף אותיות – שנבראו בהם שמים וארץ” – וכמו שמובא בספר יצירה [פ”ב מ”ב] עשרים ושתים אותיות יסוד…יצר בהם את כל היצור ואת כל העתיד לצור”.

ובספר “סידורו של שבת” [ח”ב דרוש ז’] מבאר במהלך זה את הפסוקים בישעיה מ’.

בסוף הפרק שם נאמר – “שאו מרום עיניכם – וראו מי ברא אלה – המוציא במספר צבאם ולכולם בשם יקרא – מרוב אונים ואמיץ כח – איש לא נעדר”.

“שאו מרום עיניכם – וראו מי ברא אלה” – כלומר תשאו עיניכם למרום – להבין מאין נמשך התהוות הדבר הזה – ומאין נמשך קיומו ומצבו כל ימי חיותו – הלא הכל הוא מאותיות התורה.

“המוציא במספר צבאם” – שכל הדברים שבעולם נתהוו ממספרי וצירופי אותיות התורה.

“ולכולם בשם יקרא” – שלכל דבר מתהוה שם וצירוף אחר והכל בשמותיו של הקב”ה.

וכל אלה “מרוב אונים ואמיץ כח” – היא השכינה הקדושה שמשם נחצבו ובה חיות כל אלה. עכ”ל.

מצירוף הדברים נראה שבגילוי של מעמד הר סיני – “וכל העם רואים את הקולות” – נתגלתה לעם ישראל החכמה הנפלאה הזו של – “המוציא במספר צבאם – לכולם בשם יקרא” – ובהשגתה הראו לדעת – כי “ה’ הוא האלקים – אין עוד מלבדו” – וכיון שהרמח”ל אומר שכללות חכמת האמת אינה אלא המראות אשר ראו בסיני – אם כן בכלל זה המראות שעליהם נאמר “וכל העם רואים את הקולות”.

אולי לכן נרמז בפסוק זה של “שאו מרום עיניכם” שמו של רשב”י. ש-או מ-רום ע-יניכם ו-ראו ר”ת שמ”עו – והמילה מ”י שהיא בגי’ ן’ – משלימה את האותיות של שמעו-ן

ועוד יש להוסיף ולרמוז – שהאותיות השניות במילים “ש-א-ו מ-ר-ום ע-י-ניכם” הם אותיות – אר”י – רמז לרבינו האר”י הקדוש אשר המשיך את גילויו של רשב”י בחכמת האמת – וראיתי מובא – שהיתה בו נשמת בצלאל בן אורי בן חור – אשר ידע לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ.

והנה את הפסוק “שמע ישראל – ה’ אלקינו – ה’ אחד” – מפרש רש”י – ה’ שהוא אלקינו עתה ולא אלהי האומות – הוא עתיד להיות ה’ אחד שנאמר “כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה – לקרוא כולם בשם ה'” – ונאמר “ביום ההוא יהיה ה’ אחד ושמו אחד” עכ”ל.

ובילק”ש צפניה מבואר ענין ה”שפה ברורה” – שהכונה היא לביטול העונש של דור הפלגה וחזרת האומות לדבר בלשון הקודש – וכיון שרש”י מביא כאן את הפסוק הזה כדי ללמוד ממנו על הכרת האומות לעתיד לבוא ביחוד השם – מוכח מכאן שהכרה זו לעתיד לבוא – קשורה עם סוד התגלות השפה של לשון הקודש הנקראת בירושלמי “לשון יחידו של עולם” – והיינו מפני שהיא מגלה את יחוד ה’.

וביאור הדבר על פי מה שהובא לעיל – שכל הנבראים כולם נבראו על ידי צירופי האותיות של התורה אשר נתנה בלשון הקודש שבה נברא העולם – ועל כן לעתיד לבוא על ידי הכרת לשון הקודש וסוד צירופי אותיותיה – יגיעו האומות כולם להכרת יחוד ה’ – איך שכל הנבראים כולם נוצרו בכח צירופי האותיות שנבראו בהם שמים וארץ.

כאשר יתגלה השורש העליון של כל נברא – יתברר על ידי כך מקומו הפרטי של כל נברא במערכת הכללית של גילוי כבוד שמים – ויתגלה גם החוט המחבר את כל הנבראים וכל פרטי הבריאה לתכלית אחת – תכלית הבריאה – וזה יהיה הגילוי של “ה’ אחד ושמו אחד”.

ה”משנה ברורה” [סי’ ס”א – ס”ק ב’] מביא את דברי הירושלמי סוף פ”ק דברכות – שבפסוק שמע ישראל נרמזו ב’ הדברות הראשונות. – במילים “ה’ אלקינו” מרומז הדיבור של “אנכי ה’ אלקיך” – ובמילים “ה’ אחד” מרומז הדיבור של “לא יהיה לך”.

ועל פי זה יש לומר – שגם תחילת הפסוק – המילים “שמע ישראל” – רומזת לגילוי של יחוד השם בהר סיני.

ידועים הם הר”ת שמקורם בתיקו”ז – שהמילה שמ”ע היא ר”ת “שאו מרום עיניכם” – והמילה “ישראל” היא כמו שמובא בסה”ק ר”ת יש שישים ריבוא אותיות לתורה.

וכמו כן במילה זו נרמזו דברי ה”נפש החיים” אשר מקורם בספר יצירה – שאותיות התורה שבהם נברא העולם הצטרפו בסדר של רל”א צירופים וכו’ – “ישראל”- אותיות – יש רל”א.

אם נצרף את הר”ת של המילה “שמע” עם הר”ת והאותיות של המילה “ישראל” – יהיה זה כאילו נאמר כאן “ש- או מ- רום ע- יניכם – י- ש ש- ישים ר- יבוא א- ותיות ל- תורה – המצטרפות ב”יש – רל”א” צירופים וכמו שנאמר בישעיה – “שאו מרום עיניכם…המוציא במספר צבאם – ולכולם בשם יקרא”.

הגילוי הזה של סוד צירופי האותיות מהם נבראו ומתקיימים כל הנבראים – הוא האופן שעל ידו מתגלה יחוד ה’ אשר התגלה במעמד הר סיני – בפתיחת כל הרקיעים – הגילוי של – “אתה הראת לדעת – כי ה’ הוא האלקים – אין עוד מלבדו”. שם ראו בעיניהם שרשו העליון של כל נברא ותפקידו בתכלית של גילוי כבוד ה’.

ועל כן רק עם ישראל השייכים לידיעת לשון הקודש אשר היא המגלה את הצירופים הללו – הם המשיגים גם היום את יחוד ה’ – ואילו אומות העולם ישיגו את יחוד ה’ רק לעתיד לבוא – כאשר ישובו לדבר בשפה ברורה בשפת לשון הקודש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *